המאמרים בכרך זה: ציפי קויפמן ואיתמר ברנר | ש יח נרטיבי ושיח נורמטיבי בסוגיות פרייה ורבייה יאיר לורברבוים | על הסתייגות מטעמים בשיח ההלכתי: הפולמוס על אודות טעם האיסורים להשחית את פאת הראש והזקן אסתי אייזנמן | בין רמב"י לרח"ק בתורת התארים רפאל שוח"ט | מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא אורה ויסקינד־הלפר | 'ועוד מעט ואין רשע...' – מדברי רבי יהושע העשיל ממונסטרישצה על היהדות בזמנים משתנים ירון נעים | 'בין כך ובין כך תאבד בת יפתח?!' – הרב כלפון משה הכהן מג'רבה ומעמד האיש ה דוד מ' פויכטונגר | על תאולוגיה, פוליטיקה ואי־ציות ב'שלום עולמים' לש"י עגנון רונית עיר־שי | העלייה המחודשת של 'תאולוגיית העקידה' והשלכותיה המוסריות, ההלכתיות והמגדריות

המאמרים בכרך זה: יהודה ליבס – העירום והמלובש: עבודת הקודש הסודית והאזוטריות של פילון האלכסנדרוני ערן ויזל – שאלת חלקו של משה בכתיבת התורה בספרות חז"ל ובמעבר לימי הביניים דב שוורץ – דרכי קיצור ספר 'מקור חיים' לר' שלמה אבן גבירול בידי ר' שם טוב אבן פלקירה אליעזר חדד – 'לא תרצח' בכתבי הרמב"ם – בין אתיקה לפוליטיקה אבישי בר-אשר – 'פירוש של מאור קדוש' – גלגולי מדרשות ה'זוהר' בפירוש לא ידוע לעשרת הדיברות מאת ר' משה ד ליאון איריס פליקס ורות קרא- איוונוב קניאל 'אשא דסביל אשא': קטע זוהרי לא ידוע וצמיחת פרשנות הזוהר במאות היג-יד. המקרה של ר' מנחם רקנאטי ור' יוסף אנג'לט חגי פלאי – הלכה, חסידות, קבלה והתגלות בצפת של המאה השש עשרה – עיון בכתביו של ר' יוסף קארו איריס בראון (הויזמן) – בין תיקון הקליפות ל'שגעון בעלמא' – ההקפדה על 'גוף נקי' כמקרה מבחן ליחסי חסידות והלכה עמנואל בלוך – הרב שמשון ב"ר רפאל הירש ושיטת 'תורה עם דרך ארץ' בעיני רבני מזרח אירופה אוריאל ברק – האנטישמיות מנקודת מבט תאולוגית – עיון בעולמם הרעיוני של הראי"ה קוק וממשיכי דרכו אלי שיינפלד – פילוסופיה יהודית כהרמנויטיקה קיומית – עיון מחודש בשאלת היחס בין פילוסופיה ויהדות אצל עמנואל לוינס רשימת המשתתפים בכרך תקצירים באנגלית

כרכים כב–כג של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' ששמם '"דברים חדשים עתיקים": מיתוס, מיסטיקה ופולמוס, פילוסופיה והלכה, אמונה וריטואל במחשבה היהודית לדורותיה', משקפים ברובם המכריע את תחומי עניינם המחקרי של דור החוקרים שצמח בעשור האחרון של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כרכים אלה פותחים בדיון בקטבים המיתיים והריטואליים המנוגדים שכנגדם נערכה עבודת יום הכיפורים בשעה שמחברי מגילות מדבר יהודה עזבו את המקדש המחולל בירושלים במאה השנייה לפני ספה"נ, ומסתיימים בדיון במחלוקת הכרוכה בעלייה להר הבית בימינו, כשאין מקדש בירושלים אך לא מעטים מייחלים לבניינו המחודש ומפגינים עמדה זו באמצעות הריטואל השנוי במחלוקת של 'העלייה להר' שבו עמד פעם קודש הקדשים. שני הכרכים, המלמדים על משמעויות בלתי צפויות של רצף ותמורה, מסודרים על פי סדר כרונולוגי לאורך תקופה של כ2200 שנים. הספר מחולק לארבעה שערים המתייחסים לשלהי העת העתיקה (מיתוס, מיסטיקה ומדרש), לימי הביניים (קראים, ראשית הקבלה, פילוסופיה), לעת החדשה (פראנקיזם, חסידות וקבלה, מחלוקות פנים חסידיות), ולפרק הזמן שבין שלהי המאה התשע עשרה לסוף המאה העשרים שבו פגשה המסורת בעולם המודרני (בעלי הלכה ופוסקים, מקובלים ומבקשי אלהים, רבנים המתמודדים עם העולם המודרני וחוגים רבניים המבקשים לחדש את העבר המקראי באמצעות חידוש ריטואלים עתיקים). תקצירים באנגלית בסוף הספר

כרך יח של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל'. שונה היא דרך הרוח מכל דרך אחרת - היא מאחדת נופי רוח וחברה, מפלסת בהם נתיבי יצירה, מלכדת אותם ואחר כך שבה ומתפצלת לשבילים חדשים. לאמתו של דבר, גם ההולכים בה כל חייהם נמצאים תמיד בראשיתה, תמיד היא מזומנת להם מחדש. דרך הרוח שאליעזר שביד מפלס בחייו ובמעשיו ניכרת בשלושה תחומים, שבידיו חד הם: המחקר, ההוראה והיצירה ההגותית. מפעלו המחקרי, המשתרע על פני למעלה מחמישים שנה, מכונס כבר היום בעשרות ספרים ובמאות מאמרים. במחקריו הוא מאיר ומפרש עולמות הגותיים מגוונים מהגות המקרא ועד למחשבת דורנו. בכל אשר פנה - חידש, פרץ דרך, עורר מחשבה והעלה שאלות חדשות. רבים מהנתיבים שסלל שימשו אתגר להולכים אחריו כמו גם לאלה שפרצו דרכים מקבילות ואף סותרות. בידיו של שביד נקוט המחקר כערך וכמטרה בפני עצמם. אך לא פחות מכך הוא בשבילו כלי בידיו של המחנך המצווה לנחול ולהנחיל, להעיר את רוחם ואת נשמתם של תלמידיו לאחריות המוטלת עליהם לחדש את ההוויה היהודית והאנושית שלנו. שביד, שהגיע אל האקדמיה מן העשייה החינוכית-התרבותית, מבקש כל ימיו לחנך. הוא עושה זאת בפועלו הישיר, ובמיוחד באורח הוראתו ועמידתו לפני תלמידיו. לא פחות מכך הוא פועל כמחנך כשהוא בוחן בקפידה וללא משוא פנים כל טקסט ומבקש לפענח את צפונותיו. אין תלמוד לומר שלעולם יהיה הטקסט הנחקר כלי יעיל בידי המחנך. בוודאי אין תלמוד לומר שבהכרח יהיה פירושו הנאות של שביד כחוקר תואם את מגמתו כמחנך. אולם לעולם יהיו אחריותו, רצינותו ואהבתו לטקסט, ביטוי לאותה רוח שהוא כמחנך מבקש לעורר בתלמידיו. לעולם יהיו השאלות שמציב החוקר לטקסט עדות לשאלות ולאתגרים שהטקסט מציב בפני המחנך. השיח המחקרי והחינוכי של שביד הוא לעולם גם שיח פילוסופי, המציב אותו ואת קהלו לפני אלוהים ואדם, ותובע לשאול את שאלות היסוד הרבות המתחדשות תדיר בחיינו: הזהות היהודית והאמונה, היחס שבין הקיום היהודי הייחודי ובין השותפות האנושית האוניברסלית, הציונות ויהדות התפוצות, הצדק החברתי והמחשבה הלאומית, החינוך והמאבק לשוויון, ועוד ועוד. לשלושה תחומי חיים אלה מוקדש ספר יובל זה, המוגש לאליעזר שביד במלאת לו שבעים וחמש שנה. עניינו של המדור הראשון הוא ניתוח, ביקורת ובחינה של הגותו של בעל היובל. במדור השני עולות שורה של סוגיות הכרוכות במעמד התרבותי והחינוכי הנקנה לחקר התרבות היהודית בכלל, ולחקר ההגות שתרבות זו יצרה בפרט. בשני המדורים האחרונים נדונות סוגיות מחקריות ופילוסופיות המעוגנות בלאומיות היהודית ובהגות היהודית בעת החדשה. בכך מבקש הספר לא רק לכבד את שביד ולהביע את האהבה וההערכה שכותבי המאמרים חשים כלפיו, אלא גם להוסיף ולפלס נתיבי רוח חדשים. ראשיתו של ספר יובל זה לפני שבע שנים, ביום עיון שערכו החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהייתה ביתו המחקרי של שביד שנים רבות, ו'המסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו' שבמכון ון ליר בירושלים, אשר שביד יזם והנהיג שנים לא מעטות וגם היא שימשה לו בית ליצירה תרבותית וחברתית רבת-ערך. ביום עיון זה, שנערך במסגרת הכנסים השנתיים של החוגים למחשבת ישראל, ביקשנו לבחון היבטים מתודולוגיים ותרבותיים שונים הכרוכים בחקר המחשבה והתרבות היהודית, נושא שאנו ממעטים על פי רוב להיזקק לו. ההרצאות שנישאו בכנם זה משמשות בסיס לרבים ממאמרי הספר, אבל בשנות הכינוס והעבודה הצטרפו רבים מידידיו, תלמידיו ומוקיריו של שביד ותרמו מחילם בתחומים שונים. יהוידע עמיר דיוקנו של ההוגה כאיש צעיר - על דרכו של אליעזר שביד אל המחקר וההגות מדור ראשון הגותו של אליעזר שביד אהוד לוז בין הגות למחקר במפעלו של אליעזר שביד אבי שגיא "היהודי הבודד והיהדות" כמסע אקסיסטנציאלי דב שוורץ התמימות "השנייה": הערות על חותמו של אליעזר שביד על חקר ההגות היהודית בימי הביניים יובל דרור משנתו החינוכית של אליעזר שביד בתחום היהדות: סיכום ביניים והארות היסטוריות-חינוכיות מיכאל רוזנק תרבות, דת וסבירות: קווים לדמותה החינוכית של "היהדות כתרבות" מדור שני משמעותו התרבותית של חקר ההגות היהודית ועיונים ביהדות זמננו חנה כשר למעמדה של הפילוסופיה היהודית כיום: האם היא בגדר קנטאור, דינוזאור או פניקס? זאב לוי מעמדה של המסורת כדיסציפלינה מחקרית של הפילוסופיה היהודית יהודה ליבס הרהורים על המשמעות הדתית של מחקר הקבלה משה מאיר הרהורים על חכמת ישראל ועל מחשבת ישראל יוסף דן היסטוריה יהודית בעידן הפוסט-נרטיבי זאב הרוי תורה לשמה לעומת אידאולוגיה: הרהורים על הוראת מחשבת ישראל בעקבות שביד זאב גריס בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות אביעזר רביצקי האם תיתכן פשרה בשדה האמונה והערכים? מדור שלישי לאומיות יהודית יוסי טרנר מעמד הרוח בתפיסת ההיסטוריה של רבי נחמן קרוכמל שלום רצבי הערות על ההיבט המוסרי בהגותו הלאומית של אחד-האם משה הלינגר הרב יצחק יעקב ריינס: מניח התשתית להגות אורתודוקסית מודרנית ציונית אילון שמיר יחסי יחיד וחברה במשנותיהם של משה הס ושל אהרן דוד גורדון אבינועם רוזנק עיון בדגם חברתי-תרבותי לבחינת הזיקה שבין תרבות יהודית לתרבות כללית לאור משנתו של הרב משה אביגדור עמיאל יעקב בלידשטיין הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק כהוגה דתי-ציוני - האומנם? נעמה בן שחר ביבליוגרפיה של כתבי אליעזר שביד

כרך יט של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל'. שונה היא דרך הרוח מכל דרך אחרת - היא מאחדת נופי רוח וחברה, מפלסת בהם נתיבי יצירה, מלכדת אותם ואחר כך שבה ומתפצלת לשבילים חדשים. לאמתו של דבר, גם ההולכים בה כל חייהם נמצאים תמיד בראשיתה, תמיד היא מזומנת להם מחדש. דרך הרוח שאליעזר שביד מפלס בחייו ובמעשיו ניכרת בשלושה תחומים, שבידיו חד הם: המחקר, ההוראה והיצירה ההגותית. מפעלו המחקרי, המשתרע על פני למעלה מחמישים שנה, מכונס כבר היום בעשרות ספרים ובמאות מאמרים. במחקריו הוא מאיר ומפרש עולמות הגותיים מגוונים מהגות המקרא ועד למחשבת דורנו. בכל אשר פנה - חידש, פרץ דרך, עורר מחשבה והעלה שאלות חדשות. רבים מהנתיבים שסלל שימשו אתגר להולכים אחריו כמו גם לאלה שפרצו דרכים מקבילות ואף סותרות. בידיו של שביד נקוט המחקר כערך וכמטרה בפני עצמם. אך לא פחות מכך הוא בשבילו כלי בידיו של המחנך המצווה לנחול ולהנחיל, להעיר את רוחם ואת נשמתם של תלמידיו לאחריות המוטלת עליהם לחדש את ההוויה היהודית והאנושית שלנו. שביד, שהגיע אל האקדמיה מן העשייה החינוכית-התרבותית, מבקש כל ימיו לחנך. הוא עושה זאת בפועלו הישיר, ובמיוחד באורח הוראתו ועמידתו לפני תלמידיו. לא פחות מכך הוא פועל כמחנך כשהוא בוחן בקפידה וללא משוא פנים כל טקסט ומבקש לפענח את צפונותיו. אין תלמוד לומר שלעולם יהיה הטקסט הנחקר כלי יעיל בידי המחנך. בוודאי אין תלמוד לומר שבהכרח יהיה פירושו הנאות של שביד כחוקר תואם את מגמתו כמחנך. אולם לעולם יהיו אחריותו, רצינותו ואהבתו לטקסט, ביטוי לאותה רוח שהוא כמחנך מבקש לעורר בתלמידיו. לעולם יהיו השאלות שמציב החוקר לטקסט עדות לשאלות ולאתגרים שהטקסט מציב בפני המחנך. השיח המחקרי והחינוכי של שביד הוא לעולם גם שיח פילוסופי, המציב אותו ואת קהלו לפני אלוהים ואדם, ותובע לשאול את שאלות היסוד הרבות המתחדשות תדיר בחיינו: הזהות היהודית והאמונה, היחס שבין הקיום היהודי הייחודי ובין השותפות האנושית האוניברסלית, הציונות ויהדות התפוצות, הצדק החברתי והמחשבה הלאומית, החינוך והמאבק לשוויון, ועוד ועוד. לשלושה תחומי חיים אלה מוקדש ספר יובל זה, המוגש לאליעזר שביד במלאת לו שבעים וחמש שנה. עניינו של המדור הראשון הוא ניתוח, ביקורת ובחינה של הגותו של בעל היובל. במדור השני עולות שורה של סוגיות הכרוכות במעמד התרבותי והחינוכי הנקנה לחקר התרבות היהודית בכלל, ולחקר ההגות שתרבות זו יצרה בפרט. בשני המדורים האחרונים נדונות סוגיות מחקריות ופילוסופיות המעוגנות בלאומיות היהודית ובהגות היהודית בעת החדשה. בכך מבקש הספר לא רק לכבד את שביד ולהביע את האהבה וההערכה שכותבי המאמרים חשים כלפיו, אלא גם להוסיף ולפלס נתיבי רוח חדשים. ראשיתו של ספר יובל זה לפני שבע שנים, ביום עיון שערכו החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהייתה ביתו המחקרי של שביד שנים רבות, ו'המסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו' שבמכון ון ליר בירושלים, אשר שביד יזם והנהיג שנים לא מעטות וגם היא שימשה לו בית ליצירה תרבותית וחברתית רבת-ערך. ביום עיון זה, שנערך במסגרת הכנסים השנתיים של החוגים למחשבת ישראל, ביקשנו לבחון היבטים מתודולוגיים ותרבותיים שונים הכרוכים בחקר המחשבה והתרבות היהודית, נושא שאנו ממעטים על פי רוב להיזקק לו. ההרצאות שנישאו בכנם זה משמשות בסיס לרבים ממאמרי הספר, אבל בשנות הכינוס והעבודה הצטרפו רבים מידידיו, תלמידיו ומוקיריו של שביד ותרמו מחילם בתחומים שונים. רחל אליאור הדיבוק: בין העולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים בנימין בראון דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים משה חלמיש קבלה והלכה: השתקפותן בפסיקה של אחד מגדולי החכמים במאה העשרים עינת רמון 'אם כל חי': לשונו הדתית של אהרן דוד גורדון יהוידע עמיר 'לפיכך נברא אדם יחידי': פרטיקולריזם ואוניברסליזם בפילוסופיית הדת של הרמן כהן רבקה הורביץ האתיקה והמחשבה האקסיסטנציאליסטית גרשון שקד סיזיפוס ואהסוורוס: הסינדרום הסיזיפי ו'הנעדר' של פרנץ קפקא תמר רוס היבטים פמיניסטיים בתפיסתו האוטופית של הראי"ה קוק יהונתן גארב מושג הכוח בחוגו של הראי"ה קוק יונתן מאיר 'תשוקתן של נשמות אל השכינה': בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין ויוסף חיים ברנר משה אידל אברהם אבולעפיה, גרשם שלום ור' דוד כהן ('הנזיר') על הנבואה ארנולד אייזן נבואה כ'ווקאציה': פרספקטיבות חדשות על מחשבתו ופעילותו של הרב אברהם יהושע השל אפרים מאיר 'אשמה' ו'אחריות' כמאפיינים של האדם המשיב בהגותו של עמנואל לוינס שלום רוזנברג שואה: לקח, הסבר, משמעות גרשון גרינברג עמלק בתקופת השואה: מחשבה יהודית אורתודוקסית

כרך יז של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל'. התנועה השבתאית נתפסת כפרשת דרכים בהיסטוריה היהודית, שכן תבעה בחינה מחודשת של גבולות הדת ושינתה את גבולות הזהות של הקהילה היהודית מן השליש האחרון של המאה השבע-עשרה ואילך. השבתאות, המיוסדת על אמונה במשיחיותו של שבתי צבי, יצרה עולם רוחני שקרא תיגר על ההוויה המשעבדת של חיים בגלות, בשם האמונה בעולם נגאל. השבתאות בגלגוליה השונים העניקה משמעות חדשה לרעיון המשיחי ולביטוייו בזיקה לגלות וגאולה, שעבוד וחירות, גאולת הדת והאמונה וגאולת המשיח, הן במישור הרוחני הן במישור החברתי. זיקתה של השבתאות לרקע הקבלי של המיתוס המשיחי ועמדתה הדיאלקטית ביחס לגבולות של אמונה וכפירה, לזהות כפולת פנים של מומרים ומאמינים, למעברים בין דתות, לחסידות סגפנית מופלגת, מזה, ולפריקת עול מצוות, מזה, הציבה אתגרים מורכבים בפני הקהילה היהודית. תקוות הגאולה, שנקשרו במסורת הקבלית ברעיונות מיסטיים אנרכיסטיים, בחזון הפיכת היוצרות בעולם נגאל ובמשיחיות מיתית מהפכנית בתחום האלוהות והאמונה, יצרו תסיסה רוחנית והעלו תופעות חברתיות חסרות תקדים שעוררו התלהבות ותקווה בחוגים רחבים אך גם עוררו התנגדות נוקבת ופולמוס עוין ברחבי העולם היהודי. האמונה בתחילתו של העידן המשיחי ובמהפך מהותי במציאות המסורתית הגלותית, מזמנו של שבתי צבי, שנתפס כמשיח על אף שהמיר את דתו בשנת תכ"ו, הייתה נחלתם של 'מאמינים' שבתאיים, שפעלו הן בעולם המוסלמי וכונו בשם 'דונמה', הן בעולם הנוצרי וכונו בשם 'פראנקיסטיים', ואף היתה נחלתם של יהודים שחיו בגבולות העולם המסורתי, לכאורה, אך לאמיתו של דבר בעולם המאמינים. זהויות כפולות אלה של מאמינים, שפעלו בסתר ובגלוי בתחום עולם ההלכה ומחוצה לו, יצרו את המרקם המורכב של התנועה השבתאית ושלוחותיה. הזיכרון הכתוב של ההתעוררות המשיחית המיסטית והקשריה הפולמוסיים הדתיים והחברתיים מעלים שאלות היסטוריוגרפיות מרתקות הן ביחס לנקודת המבט השבתאית, הן ביחס לנקודת המבט של מתנגדי השבתאות והן ביחס לעדויות של מתבוננים מחוץ לגבולות העולם היהודי. שאלות אלה נבחנות על יסוד תעודות חדשות ונקודות מבט מחקריות מקוריות בכרכים טז-יז של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' המוקדשים לחקר השבתאות ושלוחותיה. ניתן לקרוא חלק מהמאמר " 'ספר דברי האדון' ליעקב פראנק: אוטומיתוגרפיה מיסטית, ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטאפורה" מאת רחל אליאור בפורמט PDF משמאל.

שני חידושים בפירוש זה לתוספתא: האחד, הגישה הספרותית לטקסט התוספתא מסכת בבא קמא נוסף על הפירוש הענייני שלה; האחר, מערכת המקבילות (סינופסיס) בין המשנה לתוספתא במסכת בבא קמא, המוצעת בפעם הראשונה. הפירוש, אף שבהכרח הוא גם ענייני, עוסק במיוחד בבעיות ספרותיות הנוגעות למבנה הטקסט של התוספתא בבא קמא ובכל מה שקשור ליחסה למשנה, למדרשי ההלכה ולברייתות שבתלמודים. בעיות אלה באות לידי פתרון כאשר עומדים על דרכו של מסדר התוספתא בסידור ההלכות ובחלוקת הפרקים ומפענחים את הכללים הלשוניים והספרותיים שקבע לעצמו. כל זה בניסיון לגלות את השכבות השונות בתוספתא. עצם הצבת הסינופסיס מסייע הרבה גם לפתרונן של בעיות ספרותיות במחקר המשנה והתוספתא בכלל: זמן העריכה ושם העורך או העורכים; עד כמה התוספתא היא פירוש למשנה ועד כמה היא המשך למשנה; יחס התוספתא לעריכות קדומות למשנה, אם היו כאלה. ישנה בספר הקדמה באנגלית.

המאמרים בספר: משה רוסמן - מכתבי הבעש"ט: לקראת הערכה מחודשת אדם טלר - מסורת סלוצק על ראשית דרכו של הבעש"ט עמנואל - אטקס מאגיה ובעלי-שם בספרות ההשכלה יוסף שלמון - על פולמוס כנגד החסידות בהקדמת ר' ברוך משקלוב ל'ספר אוקלידוס' שמואל ורסס - כתב פולמוס משכילי גנוז בגנותה של החסידות שמואל פיינר - באמונה בלבד! הפולמוס של ר' נתן מנמירוב נגד האתאיזם וההשכלה דוד אסף - 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית נחום קרלינסקי - החברה החסידית של צפת במחצית השנייה של המאה הי"ט כחברת מהגרים: היבטים דמוגרפיים וגיבוש חברתי שאול שטמפפר - לקורות מחלוקת הסכינים המלוטשות משה חלמיש - טיפולוגיה של ספרי קבלה בהשקפתו של ר' צדוק הכהן מלובלין נפתלי לוונטל - בין מיסטיקה למודרניות: עבודת ה' החב"דית במאה העשרים יוסף דן - קצה של החסידות הפרומקיניאנית

כרך זה יצא לאור לזכר יוסף ברוך סרמוניטה (1924-1992). מהנושאים בכרך זה: דרכו החינוכית של הרמב"ם, מאגיה, מדע נסיוני ומתודה במשנת הרמב"ם, פירושים למשל המלך של הרמב"ם, כתבי הדרכה לנבואה בקרב ממשיכי הרמב"ם, נבואתו של אברהם בהגות הקראית, שנאת נשים פילוסופית בימי הביניים, לימוד המתמטיקה כ'סוד גדול מסודות הדת' במאה ה-14, פירוש מגילת רות המיוחס לרב נסים בן משה ממרסיי, עצמות האדם וחיי נצח בהגותו הפילוסופית של הרב יהודה רומנו, התפיסה הפרדוקסלית של חופש הבחירה במשנתו של הרב מתתיהו היצהרי, גאולה וגלות בפירושיו של הרב עובדיה ספורנו למקרא, היחס לאומות העולם בעולמם של המקובלים, הסטוריה בפרספקטיבה אסכטולוגית, ספרי חולים ומתים בספרות ההנהגות, מבוא ל'לכה דודי' ול'קבלת שבת', תורת הקבלה של יוהנס רויכלין ומשמעותה ההיסטורית, קורות חיים וכתבים של יוסף-ברוך סרמוניטה

מהנושאים בספר זה: קבלת האר"י, שבתאות וחסידות מנעורים להנהגה ומקבלה לחסידות איגרות ויכוח גנוזות על מהות החסידות 'קודש וחול במשנת הרב קוק' בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה על מושג האמת של 'כוכב הגאולה' נס ההצלה של הרבי מבעלז Three Warsaw mystics The neutralisation of messianism and the apocalypse