המאמרים בכרך זה הם פרי סמינר מחקר אקדמי שהתקיים, באופן סדיר, במשך שנתיים בפרויקט משותף לקרן מנדל והמרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים. בקבוצת המחקר השתתפו חוקרים ומחנכים מרקע מגוון, שייצגו נקודות מבט שונות ודנו במשותף בחיבור בין חקירה פילוסופית לפרקטיקה בחינוך יהודי, תוך התמקדות באופנים שונים של תרגום חינוכי.

הקובץ בלשנות עברית תאורטית עוסק בשפה העברית ובתכונותיה הייחודיות מתוך ראייה רחבה של הבלשנות הכללית ותאוריות בדבר השפה האנושית. מרבית המאמרים נכתבו לאור התאוריה הגנרטיבית מיסודו של נועם חומסקי ותאוריות שפותחו במסגרת הסמנטיקה הפורמלית. פרק המבוא מציג את מצב חקר הלשון העברית וקובע את מיקומה של הגישה התאורטית ואת חשיבותה בשיח הבלשני. שני הפרקים הבאים פורשים את היסודות של הבלשנות התאורטית ומסבירים אותם בלוויית דוגמאות. נושאיהם של יתר אחד עשר הפרקים דנים בתופעות התורמות להבנת המבנה של השפה העברית ומטילות אור על תרומתה להבנת התאוריה הכללית. עם אלה נמנים הנושאים: מערכת הבניינים, המילית 'אֵת', מערכת הזמנים, מערכת השם, הכינויים, תיאור הפועל ומילות היחס. שני הפרקים האחרונים מוקדשים לרכישת שפה ולנוירו-בלשנות. האחד מטפל בשתי תופעות הקשורות לרכישת העברית אצל ילדים והשני דן באפיון של הפרעות תחביריות אצל דוברי עברית הסובלים משכחת לשון או מאבדן מלא או חלקי של כושר הדיבור. מחברי המאמרים הם בלשנים תאורטית שחלק מעבודתם מוקדש לחקר השפה העברית. כולם חוקרים ומורים באוניברסיטאות מובילות בישראל, באירופה או בארצות הברית, שמחקריהם פורסמו בבמות חשובות ברחבי העולם. הוותיקים שבהם זכו להכרה עולמית והצעירים הם חוקרים מבטיחים ביותר. למעמד מיוחד זכתה טניה רינהרט, שנפטרה לא מכבר. הקובץ בלשנות עברית תאורטית פותח ערוץ הידברות בין אנשי לשון שמעוניינים להרחיב את יריעת הדיון בשפה העברית ובין בלשנים תאורטיים המתמקדים בשפה זו.

מחקרים בלשון יא-יב מיוחד לפרופ' אבי הורביץ, שמלמד למעלה מארבעה עשורים בחוגים למקרא וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים ממחקריו היו לקלסיקה בתחום. עשרים וארבעה חברים, עמיתים ותלמידים לשעבר חברו יחד ותרמו מאמרים על נושאים לשוניים הקשורים בקריירה האקדמית של הורביץ: העברית בתקופת בית ראשון, העברית והארמית בתקופת בית שני, שאילות לשוניות, תארוך טקסטים מקראיים, ספרות החכמה, אכדית ואוגריתית. קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים, מזה 21 שנה. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

ספר זה הוא פרי מחקר בן שנים אחדות על טיבו ומאפייניו הלשוניים של התרגום הגרוזי המסורתי העתיק לתורה. המחקר התבסס על תרגום ספר בראשית שפרסם ד"ר ראובן אנוך בכרך הקודם של עדה ולשון (כ"ח). הן טקסט התרגום והן המחקר הם פרסומים ראשונים מסוגם. פן לשוני מעניין של לשון התרגום הוא הקַדמוּת, לרבות אוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש בלשון הכרתולי ואף לא בגרוזית היהודית המדוברת בימינו, וכן מרכיב עברי משובץ בתוך הגרוזית היהודית. ד"ר אנוך הוא עמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה בכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הוא התמחה בבלשנות ובהיסטוריה המודרנית של קווקז. הוא פרסם שישה ספרי מחקר ויותר מחמישים מאמרים, ותרגם ארבעה ספרים מעברית לגרוזית ומגרוזית לעברית. ד"ר אנוך רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית בתביליסי. לימים נתמנה שָם מרצה והתקדם עד דרגת דוצנט בחוג ללימודי הלשון הגרוזית העתיקה. בשנים 1992-1980 אף היה ממלא מקום דיקן בפקולטה לפילולוגיה. בארץ הוא ערך את הירחון "דרושה" ("דגל") ולמן 1996 הוא העורך הראשי של שידורי "קול ישראל" בשפה הגרוזית.

אסופת המאמרים בספר "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" פונה הן לחוקרים והן למורים העוסקים בהוראת השפה בשדה ומאפשרת לקורא עיון מקיף ומגוון בהיבטים שונים הנוגעים לעברית. הקובץ מביא אל קדמת הבמה סוגיות מחקריות העוסקות בעברית בהקשריה התרבותיים, החברתיים והלשוניים ודן במצבה של השפה בישראל ובעולם, כמו גם בתכניות לימודים עדכניות להוראת עברית כלשון נוספת. ייחודו של הספר מוצא את ביטויו בשילוב בין תיאוריה לפרקטיקה, בעיסוק בעברית כשפה ראשונה, כשפה שנייה וכשפת מורשת כאחד, בהתייחסות ללומדים בגילאים שונים ולהקשרי אוכלוסייה מגוונים – דוברי עברית מלידה, המגזר הערבי בישראל וקהילות התפוצה היהודית. בספר שלושה שערים. השער הראשון דן בנושאים אלה: מרחב הקיום של העברית במציאות העולה מיחסי ישראל-תפוצות; העברית במחלקות ללימודי יהדות ותיאולוגיה באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה; הדילמה הנוגעת ללשון התפילה; הקשיים שבפניהם עומד הקורא המודרני בבואו להתמודד עם הטקסט הקלסי; התמורות בעברית של ימינו במישורים הלשוני והחוץ-לשוני; הישגיהם של תלמידים עולים בעברית הלימודית-אקדמית; הביסוס התיאורטי לפיתוח תכניות הלימודים בעברית כשפה ראשונה וכשפה שנייה; מודל למדיניות לשונית בחברה רב-לשונית ורב-תרבותית כישראל. השער השני מציג את תכנית הלימודים החדשה ללומדי עברית במגזר הערבי ותכניות לימודים להוראת עברית בתפוצות למן הגיל הרך, דרך כיתות בית הספר היסודי ועד לכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. בשער השלישי מובעת דאגה באשר לעתידה של העברית בישראל ובתפוצות בעידן הגלובליזציה.

הספר עברית מן ההתחלה חלק ב' הוא פרי ניסיון ומחקר. כותבות הספר שלומית חייט, שרה ישראלי והילה קובלינר, הן מורות ביחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידים מחו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים. הספר מיועד ללומדי עברית ברמה ב': תלמידי תיכון, סטודנטים ולומדים מבוגרים בארץ ובחוץ לארץ. המסיים ללמוד ספר זה, יכיר את כל תופעות הלשון הבסיסיות וישלוט שליטה טובה במיומנויות השונות: כתיבה, דיבור, הבנת הנקרא והבנת הנשמע. התלמיד נחשף למגוון רב של קטעי קריאה ושיח משכבות לשון שונות וממשלבים רבים ולצידם תרגול שיטתי ומדורג של הדקדוק, התחביר והשימוש במילון. בנוסף לטקסטים ולתרגילים מובאים בספר פסוקים ומדרשים, פרקי שירה עברית וזמר ישראלי, ביטויים מדוברים וסלנג עכשווי. אוצר המילים, ההסברים הדקדוקיים וההוראות לתרגילים מתורגמים במהדורה זו לאנגלית. בסוף הספר מילון עברי-אנגלי, הכולל את כל אוצר המילים. ספר זה מלווה בתדריך למורה שניתן לרכוש בנפרד. קיימת חוברת תרגילים - מפה לשם ב' החוברת מיועדת לתלמידים ולמורים לפעילות העשרה בכיתה ותרגול בבית. זמינים לרכישה: 1. מוצר אודיו לשימוש און ליין, בו קטעי האזנה על פי השיעורים בספר (מופיע בדף זה) 2. תקליטור שמע ( CD) ובו קטעי האזנה על פי השיעורים בספר (מופיע בקישור זה ) *בשני המוצרים מובאים אותם קטעי האזנה.

לאורך מאות בשנים נוצר בלשון הדיבור של יהודי גרוזיה תרגום מסורתי בעל-פה של התורה-תבסילי. תרגום זה עבר בעל-פה מדור לדור, ומילא תפקיד חשוב ביותר בחיי הדת של יהודי גרוזיה, בחקר לשון דיבורם, בתולדות השפה הגרוזית ובחקר תרגומי המקרא. עיקרו של חיבור זה הינו במסירה שיטתית של תעתיק התרגום המסורתי של ספר בראשית, המכונה "תבסילי". פרופ' ראובן אנוך איתר מסרנים מהימנים מזקני הדור שעדיין מכירים מסורת זו בגרסה דינקותא, הקליטם, ותרגם באמצעותם את ספר בראשית פרשה פרשה. בספר מבוא קצר על תולדות התרגום, על המסרנים ועל התעתיק. מדבריו של פרופ' ק' לרנר על הספר: זהו מסמך נדיר של הלשון הגרוזית העתיקה. טקסט המציג את הלשון הגרוזית הקלסית ואת לשון הדבור של יהודי גרוזיה בעת ובעונה אחת אינו בנמצא בטקסטולוגיה הגרוזית. הטקסט משקף את ההיסטוריה התרבותית והדתית הארוכה של קהילת יהודי גרוזיה, וזה דבר ייחודי וחשוב ביותר. ל"תבסילי" חשיבות עליונה לא רק לחקר ההיסטוריה של קהילת יהודי גרוזיה אלא גם לחקר תולדות תרגומי התנ"ך ולשונות היהודים והתאוריה שלהם.

ההגדה של פסח היא מן הטקסטים הידועים והנפוצים בעולם היהודי. היא נחקרה מהיבטים רבים ושונים, ואף פורשה בפירושים רבים. קטעים ממנה ידועים לכול כי הם מושרים, ואחדים מן הביטויים בה השתלבו בעברית ובלשונות יהודים אחרות.היא תורגמה ללשונות היהודים וללשונות אחרות, ואלפי מהדורות ראו אור ברחבי העולם. ספר זה מייחד את הדיבור על תרגומי ההגדה של פסח לספרדית יהודית, לשון שנהגה בשעתה בספרד שלפני הגירוש ולימים שלחה פארות וענפים לתחומי מושב יהודיים רבים באימפריה העות'מאנית, במדינות אחדות באירופה המערבית ובצפון אפריקה. בספר שלפנינו פורשת פרופ' אורה (רודריג) שורצולד את מלוא הנתונים הנוגעים לעניין זה- יריעה רחבה ומסועפת כמעט בהיקף קונקורדנציוני. את מחקרה היא ביססה על תשעה עשר נוסחים של תרגום ומן הערכים המילוניים ניבטים הבדלי התרגום שבין המסורות השונות, חלקם משקפים הבדלים פרשניים וחלקם הבדלים לשוניים ודיאלקטיים וכמובן גם הבדלי כתיב. לשני חלקי המילון, הספרדי-עברי והעברי-ספרדי היא הקדימה מבוא מאלף על בחינות שונות של אוצר מילים זה וכמובן תיארה את קורפוס ההגדות ששימשו בסיס למחקרה. פרופ' שורצולד הינה בלשנית בעלת שם במחקר העברית ומחוקרי הלאדינו המובילים בדורנו.

לשונות הכתיב והקרי הפרושות זעיר שם זעיר שם במקרא מצטרפות כאן כאבני פסיפס זעירות לתמונה אחת המעמידה מערכת כוללת של לשון. ספר זה, הכתיב והקרי שבמקרא, בוחן מערכת לשון זו על פי נוסח המקרא שב'כתר ארם צובה', כתב-יד הטבוע בחותמו האישי של גדול בעלי המסורה ר' אהרן בן-אשר. לפנינו מחקר חדשני מעמיק ומדוקדק המלבן בשיטתיות את אחת התופעות העלומות שבמקרא - תופעת חילופי הכתיב והקרי - מזווית הראייה של חקר הלשון. הספר כולל מבוא, המסכם את מצב המחקר בסוגיה זו ומעריכו, וארבעה פרקים. פרק ראשון: כתיב, דן במימושים אורתוגרפיים במילים, כגון הנער (כ') / הַנַּעֲרָה (ק') (דב' כב 15); פרק שני: צורות, עוסק בחילופים מורפולוגיים, כגון ואתי (כ') / וְאַתְּ (ק') (שופ' יז 2). פרק שלישי: תחביר, מתמקד בסינטקס ומורפו-סינטקס, ובראשו ענייני התאם תחבירי בין חלקי המשפט, כגון מגדיל (ישועות) (כ') / מִגְדּוֹל (ישועות) (ק') (שמ"ב כב 51), ופרק רביעי בוחן ענייני מילון וסגנון, כגון העיר (התיכונה) (כ') / חָצֵר (התיכונה) (ק') (מל"ב כ 4). בסופו של החיבור מובא סיכום כולל של הדיונים והמסקנות המתבקשות מהם. חותם את הספר נספח סטטיסטי, הממחיש את תקפות מסקנותיו של מחקר זה לגבי המקרא בכללותו. הכתיב והקרי שבמקרא משיק לשני תחומים - מקרא ולשון. קוראים שוחרי מקרא ומלומדים הקרובים במיוחד ללשון המקרא, לנוסח המסורה ולפרשנות המקרא ימצאו בו עניין רב.

גיליון זה של מחקרים בלשון מוקדש לזכרה של גב' דולה בן-יהודה, שהלכה לעולמה בה' בכסלו תשס"ה. תרומתה הנדיבה של גב' בן-יהודה לאוניברסיטה העברית, אפשרה את ייסודו של מרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית. במלואת שלושים יום לפטירתה של גב' בן-יהודה ערכו החוג ללשון העברית ומרכז בן-יהודה ערב עיון לזכרה ובו נשאו דברים נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור; קודמו בתפקיד, הנשיא התשיעי של האוניברסיטה העברית, פרופ' חנוך גוטפרוינד; דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' סטיבן קפלן; ומנהל מרכז בן-יהודה, פרופ' משה בר-אשר. בפתח הגיליון הובאו דבריו של פרופ' מנחם מגידור נשיא האוניברסיטה, דבריו של פרופ' גוטפרוינד שנשא בעת ייסוד המרכז בשנת תשנ"ח ודברי פרופ' בר-אשר שנשא בערב הזיכרון הנזכר, ובהם קווים לדמותה ולפועלה של גב' בן-יהודה (דברי הדיקן לא נרשמו, לצערנו). לאחריהם מתפרסמים שנים עשר מאמרים מתחומים מגוונים ומתקופות שונות של הלשון העברית, רובם נישאו כהרצאות בכנס על "השפה העברית ודרכי הוראתה" שנערך ביחידה להוראת עברית של בית הספר על שם רוטברג לתלמידים מחו"ל, ב-24-23 ביוני 2002. ארבעה מאמרים עוסקים בסוגיות שונות הקשורות ללשון המקרא; מאמרה של תניא נוטריוס דן בשימושי הזמנים בלשון השירה המקראית. מאמרו של אוהד כהן דן בשימושים הפרדיקטיביים של צורת המקור "לקטול" בלשון בית שני, על פי מגילת אסתר ומגילות ים המלח; מאמרו של יוסף עופר בוחן את מידת המיצוי של רשימות מסורה המצרפות כתובים הפותחים בה"א השאלה; ומאמרו של שמחה קוגוט דן בשאלת דו-המשמעות המורפולוגית במילים הפותחות באותיות שנתפרשו כאותיות יחס או כאותיות יסוד על ידי פרשני ימי הביניים. מאמרו של אפרים בצלאל הלבני דן בהוראות ייחודיות לשני ביטויים מלשון חז"ל, "עגונה" ו"ערב שבת". שבעה מאמרים עוסקים בשאלות מגוונות מן העברית החדשה. מאמרו של שמואל בולוצקי דן בהארכה הפריטונית המתפתחת בעברית המדוברת; מאמרה של רבקה בליבוים דן בהקשרים הסוציו-לינגויסטיים המכתיבים את הבחירה של מילות סיבה ומילות קישור לפני שמות עצם ולפני פסוקיות מועצמות, תוך בחינת שימושן בשני ספרים של שולמית לפיד; מאמרה של מלכה מוצ'ניק דן בשינויים שחלו לאורך השנים בשימוש בכינויים חבורים ופרודים ביצירתו של חיים באר; מאמרה של רבקה הלוי דן בתפוצה המשלימה של הפעלים המצריכים "את" וחילופיהם המצריכים "ב-", מבחינה סמנטית-לקסיקלית-תחבירית, בהתייחס אל הפוקוס והקוגניציה של הנושא או המושא; מאמרו של רון כוזר דן ברמות השונות של הבעת הקיום כפי שהן באות לידי ביטוי בפעלים שונים, גם בפעלים שבמבט ראשון אינם עניין לקיום; מאמרה של יעל רשף דן בחלופות של תבנית הסמיכות בתכתובת המנהלית בתקופת המנדט הבריטי; ומאמרה של יעל זיו דן בסמני השיח "נכון" ו"מה" כמקודדים מידע נתון או מפתיע. (מתוך: פתח דבר)

מנחת שי לר' ידידיה שלמה נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור נדפס לראשונה במנטובה באמצע המאה הי"ח (מחברו חי כמאה שנה קודם לכן) ומאז חזר ונדפס במקומות שונים, לרוב בחלקים, ולעולם בצמוד למהדורות של חומשי התורה, של חמש המגילות או של חלקי המקרא. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות (דפוסי וילנה / ורשה / וינה וצאצאיהם), שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך. גם היום נחשב החיבור מורה דרך בענייני הנוסח ומשקף פסיקות חשובות בדרכי הכתיבה והקריאה במקרא. חוקרים ולומדים הנזקקים לו ומכבדים את הכרעותיו. זאת אף על פי שנוסח החיבור כמות שהיה לפנינו (בעיקר במקראות גדולות) נדפס בשיבושים רבים, וחלק גדול מן הניקוד והטעמים שסימן מחברו שונו בו או הושמטו, ובכך נמנעת הבנת העניין ולעתים גם משתבשת עד כדי היפוך כוונת המחבר.

תרומת הגניזה הקהירית למחקר מדרשי ההלכה ניכרת במיוחד בשני היבטים. ההיבט הראשון, שכמעט לא מצאנו כיוצא בו בשאר ענפיה של ספרות התלמוד הקלסית, הוא גילוי קטעים ממדרשים אבודים. דומה שקשה להפריז בהערכת תרומתם של קטעים חדשים אלה על גופי התורה המשוקעים בהם למחקר מדעי היהדות. ההיבט השני נעוץ במסורת הנוסח המזרחית הקדומה המשתקפת ברבים מקטעי הגניזה. מסורת זו עולה בהרבה על מסורת הנוסח המערבית, המאוחרת יחסית, של הדפוס וכתבי היד השלמים שעל פיה נערכו המהדורות הביקורתיות של מדרשי ההלכה. בספר זה, שהוא אחד מפרות הביכורים של 'מפעל פרידברג לפרסום הגניזה', רוכזו תחת קורת גג אחת העתקות של כל קטעי הגניזה ממדרשי ההלכה, שעד עתה היו מפורדים ומפוזרים בין ספריות העמים ברחבי העולם. מקצת הקטעים הם שרידים של מדרשי הלכה שעדיין לא נתפרסמו, ואילו הקטעים מן המדרשים הידועים, ובראשם הקטעים המעולים של מכילתא דרבי ישמעאל, כוללים מאות רבות של נוסחאות ייחודיות ומאירות עיניים המרימות תרומה מכרעת לשחזור נוסחם המקורי של המדרשים ולהבנתם. בד בבד עשויות נוסחאות הגניזה לסייע להבנת הפרשנות המקראית הקדומה, לקידום מחקר לשון חכמים ולחקר הספרות התלמודית בכללה. בכרך הנוכחי מובאות העתקות חדשות, מדויקות ככל האפשר, של קטעי הגניזה משישה מדרשים: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, מכילתא דרבי ישמעאל, ספרי במדבר, ספרי זוטא במדבר, ספרי דברים ומכילתא דברים. בכרך הבא יובאו אי"ה קטעי הגניזה הרבים מן הספרא.