בין המאמרים בכרך זה: אבי שויקה | האיסור לקחת ציפור־אם על הבנים: עיון מחודש איתמר כסלו | סיפור נדב ואביהוא: עיון מחודש יסכה זימרן | תנועה ושינוי במיכה א 9-2 נועם מזרחי | על חשיבותן של גרסאות משניות: לשחזור ההתהוות הספרותית של ישעיה סא 7-1 לאור מגילת ישעיה מקומראן (4Q66) אורי גבאי | טקס 'רחיצת הפה' המסופוטמי: תרגום לעברית ועוד...

מסע התגליות המוצג בספר זה מתחיל בשתי שאלות: מהי מהות הזיקה בין המילים הראשונות של הנבואה בישעיה א ("שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי ה' דִּבֵּר") לבין מילותיה הראשונות של שירת האזינו ("הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"), והאם קיימות זיקות נוספות בין הספר לבין השיר? שאלה שלישית עולה מאליה: מהי מהותן של הזיקות הללו בפסוקים שבהם הן מצויות ובהקשר הרחב יותר? אחרים עמדו כבר על קשר בין יחידות בודדות בספר ישעיה לבין שירת האזינו או הצביעו על מוטיבים משותפים, אך עד כה לא היה מחקר מעמיק ושיטתי הבא לענות על השאלות הללו. הספר שלפנינו הוא מחקר פורץ דרך על היחסים שבין ספר ישעיהו לבין שירת האזינו. באמצעות החלה של מתודות ספרותיות הנוגעות לזיקות אינטרטקסטואליות על שירת האזינו ונבואת ישעיהו מגלה הספר את הקשרים המורכבים שבין ספרות הנבואה לשירה בתורה. הספר קורא את שירת האזינו בקריאה צמודה של הפסוקים, המתבססת על פרשנות מסורתית ומודרנית, על בחינה לשונית מעמיקה, על ניתוח שיטתי של עדי הנוסח ללשונותיהם ועל חשיפתו של מבנה השירה. כל הפרטים מצטרפים בספר למכלול המאפשר לעמוד על כוונתה של היצירה ורעיונותיה. כך גם מתגלים, טפח אחר טפח, היחסים בין ספר ישעיה לשירת האזינו. גילוי מערכת היחסים הזאת שופכת אור חדש על הזיקות האינטרטקסטואליות הפנים-מקראיות כמו גם על ספר ישעיהו ושירת האזינו.

יחזקאל, הכוהן שהיה לנביא, גלה לבבל יחד עם יהויכין מלך יהודה והאליטות של ירושלים אחת-עשרה שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון. חורבן הבית וגלותה הסופית של יהודה עוררו בקרב הגולים שאלות כבדות משקל באשר לזהותם הדתית והלאומית. מספר יחזקאל עולה כי לא מעט מן הגולים סברו שמערכת היחסים שלהם עם האל הגיעה לסיומה המוחלט, וכעצמות יבשות, אין להם כל תקווה לתקומה בעתיד. ספר זה בוחן את תוכנית התקומה של יחזקאל ואת האופן שהוא מתאר בו את עתיד ישראל לאחר החורבן. לצד קריאות חדשות בדברי הנביא, ובחינת השפעת מקורות מקראיים ומסופוטמיים על דבריו, הספר מתאר גם את העולם הרעיוני וחיי היום יום של גולי יהודה הראשונים בבבל. הוא מראה כיצד מציאות חייהם שם השפיעה על האופן שהם תפסו בו את הגלות ואת תפקידה התיאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל.

הכללתו של כל הסהר הפורה, לראשונה בהיסטוריה, בתחומה של אימפריה אחת – תחילה האשורית ואחר כך הבבלית והפרסית – חוללה תמורות פוליטיות, תרבותיות, דמוגרפיות וכלכליות רבות-השפעה על חייהן של רוב אוכלוסיותיו, ובכלל זה הנוודים הערבים ששכנו בשוליו. עד אותה עת התמצו המגעים בין יושביהן של ארצות המזרע והמדבר במסגרת יחסים דו־קוטביים של חשדנות ואיבה בין שתי צורות חיים בסיסיות – האחת חקלאית, יושבת קבע ומאורגנת בממלכות לאומיות, והאחרת רוֹעָה, נוודית ומאורגנת במסגרות שבטיות. עם השתלטות האימפריה האשורית על כל פאתי הסהר הפורה השתנו יחסי יישוב הקבע ושוכני המדבר מיחסים דו־קוטביים לתלת־קוטביים: הישות השלישית שנוספה להם היא האימפריה. עד מהרה השפיעו תכונותיהם המיוחדות של הנוודים על המגעים בין שתי הישויות: השלטון האימפריאלי האשורי, ואחר כך הפרסי, ניצל את מיקומם ואורח חייהם של הנוודים הערבים ושילבם במערכות מינהל ושליטה. בתקופה האימפריאלית הוסיפו הערבים לפשוט על ארצות היישוב, אך מעתה הם היו גם בעלי אינטרסים משותפים ובעלי ברית של האימפריה. בעקבות זאת התגוונה מערכת מגעיהם ויחסיהם עם ארצות הסהר הפורה ושלטונותיו. בחמישים השנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה, כמותית ואיכותית, בתחומי המקורות העומדים לרשותנו (במיוחד האכדיים והצפון-ערביים) ונוספו כלים לחקר הערבים הקדומים. התקדמות זו מאפשרת ראייה מוחשית יותר של התמונה ההיסטורית. התקופה בת כ־400 שנה, מאמצע המאה השמינית לפסה"נ ואילך, הנסקרת בספר זה היא פרק זמן שדי בו להבחין בתהליכים ובתמורות שהתחוללו במרחב הסהר הפורה, ובכלל זה כאלה שבעקבות הארגון האימפריאלי השפיעו על הנוודים אשר בשכנותו. הודות לעושר הנתונים שבכתב וגיוונם, יחד עם תשומת לב לנתונים הגיאוגרפיים, עוקב הספר אחר התפתחויות בחיי הערבים ומשלב את תולדותיהם בהיסטוריה של הסהר הפורה.

בין המאמרים בכרך זה: עמנואל טוב | תרגום השבעים לתורה הוכן מתוך מקורות ארץ־ישראליים שלמה בכר | תבניות מעגליות בחשיבה המקראית אריאל קופילוביץ | השחתת סממני המלוכה ושיקומם: השקפת יחזקאל באשר להנהגת ישראל בעתיד רמה מנור, אבי גבורה ופנינה טרומר | על משמעותו של הפועל 'לֵךְ' במקרא: מפועל תנועה לציין זירוז מרדכי ויינטרוב | דף חדש מן הגניזה של ספר תאגי יגאל בלוך | 'אֶזְרָח' ו'דְרוֹר': שני מקרים של השפעה אשורית על לשון ספר הקדוּשה ומשמעותם לשאלת מועד חיבורו נילי סמט | למקורותיה של מסורת יום ה': הצעה חדשה

האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בדיבר השני מהדהד בכל היצירה החזותית היהודית לאורך הדורות. מאז ומעולם יהודים יצרו אמנות וצרכו אמנות, אולם היחס לאמנות פיגורטיבית - תיאורים חזותיים של אדם וחי - נע כמטוטלת בין איסור חמור והיתר מוחלט. הספר אמנות ללא דמות מתחקה אחר פרק פחות מוכר בתולדות האמנות היהודית שבו נעה המטוטלת לצד המחמיר, ושרישומו ניכר באמנות של בתי הכנסת הארצישראליים בשלהי העת העתיקה. המגמה האנטי-פיגורטיבית נחשפת בהימנעות מתיאורי דמויות אדם וחי וכן בהשחתה מכוונת של דמויות אדם וחי מפריטי אבן מגולפים ומרצפות פסיפס שעיטרו את בתי הכנסת. מה פשרה של מגמה מחמירה זו? האם היא צומחת מתוך העולם היהודי או שמא מקורות ההשפעה שלה הם דווקא מחוץ לחברה היהודית? מי אחראי להשחתת הדמויות בבתי הכנסת ומתי התרחשה השחתה זו? הספר מבקש לבחון תופעות אלו בפרספקטיבה היסטורית, דתית ותרבותית רחבה באמצעות מקורות חזותיים וספרותיים מן המרחב הארצישראלי בשלהי העת העתיקה ובתקופה המוסלמית הקדומה.

כתב העת מוקדש למחקר המדעי של המקרא על כל היבטיו ולחקר המזרח הקדום, בתחומיו הרבים ובקשר שלו למקרא ולתולדות עם ישראל בעת העתיקה. המאמרים בשנתון דנים בטקסטים ובפרשנותם, בדרכי הספרות, האמנות והדעות, ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה, הדת והפולחן, החברה והמדינה ועוד. בין המאמרים בכרך זה: חיים חיון | בין מקרא למדרש: סיפור אברם ושרי במצרים (בראשית יב 20-10) וסיפור הולדת משה (שמות ב 10-1) בניהו ברונר | על חרם אדם ומשמעותו: המקדש כמקום של חופש וצדק חגית שבתאי | תוכחת הנביא והחיבור הצפוני: שופטים ו 10-7 כמקרה מבחן להבנת תהליכי חיבור ועריכה בספר שופטים ובחיבור הדויטרומיניסטי נח חיות | גמול אישי וגמול ציבורי בספר מלכים

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. המאמרים בכרך זה: דוד פרנקל - צורתו הסופית של סיפור אונס דינה לאור ביקורת הנוסח והעריכה נועם מזרחי - ממימרת חכמה להמנון תהילה: הנוסח, הלשון וההתהוות הספרותית של ירמיה י 12 – 13 מרים סקלרץ - מזמור קמב – מבנה ומשמעות: המשורר מול אלוהיו, מול אויביו ומול עדתו נפתלי ש' משל - אירוניה דרמטית וכפל משמעות בספר איוב אמיתי ברוכי־אונא - אלה אלוהיך אשר העלוך: צורות הרבים המתייחסות לשם 'אלהים' והקריאה הפולחנית הישראלית המקרא והמזרח הקדום שירה ג' גולני - ('ולא) יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם' (שמות ל 12): המפקד וזיקתו למגפה במקרא על רקע המזרח הקדום מרדכי כוגן - השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב׳ למערב בשנת 720/19 לפסה״נ תולדות הפרשנות דויד קופליוביץ' - שנוא על רוב אחיו: תפקידו הטיפולוגי של הנביא ירמיהו בספר 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' יהונתן יעקבס - 'המשל הסיפורי' בפרשנות צפון צרפת במאות האחת עשרה והשתים עשרה (ר' יוסף קרא; ר' יוסף בכור שור; ר' אליעזר בלגנצי) יצחק גוטליב וסטיוארט ונינג - רופרט מדויץ והפרשנות היהודית על סיפור יוסף איתמר כסלו - תרומת החיבור 'מנחת יהודה' לבירור נוסח פירוש רשב"ם לתורה יוחנן קאפח - 'מגיד משנה' לר' יוסף חיון: מהדורה חדשה 311

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.

כלכלת העולם הקדום שלפני תקופת יוון ורומא כמעט ולא נחקרה בצורה שיטתית ומקיפה על ידי חוקרים מתחום הכלכלה. יתרה מכך, חוקרים רבים היו בדעה שעולמם של תושבי מסופוטמיה ומצרים הקדומה היה פרימיטיבי ומבוסס על ייצור לקיום בלבד, הכלכלה הייתה מבוססת על יחסים חברתיים של הדדיות, ייצור משותף וחלוקה של מוצרים על ידי השליטים, ולא ניתן היה להבחין במוסדות כלכליים כמו זכויות קניין, שוק, כסף, אשראי ומסחר למטרות רווח. הספר הכלכלה בשחר ההיסטוריה מוכיח שמוסדות כלכליים אלו מילאו תפקיד מרכזי בחיי החברה של מסופוטמיה ומצרים, ומתעכב במיוחד על מסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ. עשרות אלפי מסמכים של סוחרים אשורים קדומים הכוללים מכתבים, חוזים, הסכמים עם שליטים ותעודות על דיונים בבתי דין של הסוחרים – מאפשרים להוכיח את קיום המוסדות ולפתוח צוהר להבנת חיי הסוחרים והתנהלותם הכלכלית. הספר גם מתאר בקצרה את החיים הכלכליים במצרים הקדומה על מרכזיותם של המוסדות הכלכליים של השוק, המחירים והכסף בה.

תוכן עניינים נילי ואזנה - דבר העורכת רשימת קיצורים טובה פורטי - פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ ז"ל (2013-1948) יורם כהן - פרופ' איתמר זינגר ז"ל (2012-1946) יגאל לוין - פרופ' אנסון פ' רייני ז"ל (2011-1930) מקרא אריאל קופילוביץ - תורת המלחמה: עיון בסיפור מלחמת ישראל ומדין (במ' לא) יעקב דולגופולסקי-גבע - 'את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש' (יהו' יא 6): את הסוס והרכב עם אויבי ישראל בספרות המקרא המקרא ועולמו אסתר הבר - ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל-עמארנה עירית ציפר - '[...]מלך יהיה עלינו. והיינו גם אנחנו ככל הגוים [...]' (שמ"א ח 19): מלך ישראל באמנות גיא דרשן - סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר' ו 4-1) לאור 'קטלוג הנשים' ההסיודי אמיתי ברוכי-אונא - רישום דרך באכדית: מימי ממלכת אכד עד האימפריה האשורית יורם כהן - יצירת החכמה האכדית 'שמע את העצה' - בין חכמה מסורתית לחדשות מרדנית תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס - פירוש 'לקח טוב' על שיר השירים: מקומו בתולדות פרשנות שיר השירים ויחסו לפירוש רש"י למגילה מרים סקלרץ - רמב"ן כפרשן האגדה במהלך פירושו לתורה דוד שניאור - תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה ביקורת ספרים יאיר שגב - חיבור התורה ונביאים ראשונים - הצעה חדשה ממזרח אירופה [על: Bartosz Adamczewsky, Retelling the Law: Genesis, Exodus-Numbers, and Samuel-Kings as Sequential Hypertextual Reworkings of Deuteronomy, Frankfurt a. Main 2012, 376 pp. שמחה קוגוט - משנתו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא באוזן בוחנת ומבחינה [על: אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, רמת גן תשע"ג, 557 עמ']. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.

תופעת המצור מורכבת ביותר ואי-אפשר להבינה כראוי אלא מתוך התוודעות למכלול היבטיה ומאפייניה. הספר דן במאפיינים הצבאיים, הכלכליים, המשפטיים, החברתיים והספרותיים של תופעת המצור במרחב התרבויות של המזרח הקדום. הוא מבוסס בעיקר על מקורות אכדיים ומקראיים ובמידה פחותה על מקורות יווניים, ארמיים, מצריים, חתיים ואוגריתיים, וכן על תבליטים שנתגלו בארמונותיהם של מלכי אשור ובמקדשי מצרים.