בספר נאספו מחקרים ביצירתו של שלום-עליכם פרי עטו של ההיסטוריון וחוקר ספרות יידיש חנא שמרוק, ממורי האוניברסיטה העברית בירושלים שהלך לעולמו לפני שנים אחדות. המחקרים, שנתפרסמו רובם בעברית ומיעוטם ביידיש בשנים 1992-1971, מוגשים עתה כולם לקורא בלבוש עברי. הם משקפים היטב את דרכו של החוקר: מחקרו הצמוד לטקסטים ולהתפתחותם מבחין הבחנות אמנותיות דקות ומאלפות על רקע היסטורי-תרבותי נרחב. פרקים אחדים מוקדשים ליצירות מרכזיות של שלום-עליכם ('טוביה החולב', 'מוטל בן פייסי החזן', 'כוכבים תועים', 'מנחם-מנדל') ודנים בתולדותיהן ומגמותיהן, באופיין ובדרכי עיצובן, או בבעיות מהותיות אחרות העולות מהקשרן כגון הסיטואציה האפית או תולדותיו של תאטרון יידיש. אחד הפרקים עוסק ביצירות שכתב שלום-עליכם עצמו בעברית ופרק אחר מתמקד בבעיית תרגום יצירותיו מיידיש לעברית תוך הצגת מגוון פתרונות. הפרק הדן בהצלחת הדרמה 'צעזייט און צעשפרייט' (מפוזרים ומפורדים) בתאטרון הפולני מציג תחנה מכריעה בדרכו של שלום-עליכם אל התאטרון, וגם אל אכזבתו ממנו בשלב מאוחר יותר באמריקה, אכזבה שמצאה ביטוי חריף ביותר ברומן 'כוכבים טועים'. סקירת מקומה של אמריקה בכתבי שלום-עליכם בוחנת בעיה מרכזית הן בחיי הציבור היהודי בתקופתו של הסופר הן בחייו הוא וביצירתו. סוגר את הספר דיון בשלום-עליכם וראשיתה של הספרות המודרנית לילדים ביידיש הבוחן את חלקו של הסופר בתולדות ספרות הילדים בעברית וביידיש, ומתקשר גם לשאלת ייעודם של סיפורי מוטל בן החזן לקהל הקוראים הצעיר.

הספר הוא תרומה מקורית לתיאור המורשת התרבותית-הספרותית בעלת התנופה היוצרת של יהודי פולין במשך עשרים שנה, בין שתי מלחמות עולם. מוצגת בו היצירה הספרותית רבת הפנים אשר מצאה לה ביטוי בשלושה אפיקים לשוניים: בעברית, ביידיש ובפולנית, על ייחודו של כל אחד מהם במגמה ובהיקף. בספר שישה עשר משתתפים – רובם חוקרים ישראלים ומיעוטם פולנים – בני כמה דורות ומשמרות, ובמאמריהם נבחנת מתוך ראייה חדשה תופעת הרב מערכת של המציאות התרבותית והיצירה הספרותית בפולין בין המלחמות. מתפרסמים כאן המחקרים והעיונים הממחישים רב מערכת זו בשלוש חטיבות: הספרות העברית בשירה ובסיפורת, בעיתונות ובכתבי העת; ספרות יידיש, בסיפורת ובשירה, על מרכזיה העיקריים בוורשה, בווילנה ובלודז'. כן מתוארים דיוקנאות של כמה מנציגיה הבולטים. היצירה של סופרים יהודים בלשון הפולנית, שניתן בה ביטוי למערכת היחסים המורכבת בין יהודים לפולנים, נושא המשתקף גם בסיפורת ביידיש. ביטוי נוסף למסכת קשרים ומתחים אלה ניתן בספר במחקרים על לבטי התאטרון היהודי בלשון הפולנית ועל הניסיון הבודד לגבש תיאטרון בלשון העברית תוך שיתוף פעולה יהודי-פולני הדוק.

מוטל בן פייסי החזן, יצירת המופת של שלום עליכם, מוגשת בזה לקורא בלשון המקור במהדורה חדשה, מתוקנת ומלאה, בכתיב מודרני תקני (על פי תקנות ייווא). הטכסט מלווה ב'אחרית דבר' של פרופסור חנא שמרוק, הדן בתולדות היצירה, ובאפרט טקסטולוגי מפורט. בגלוסאר הנלווה (יידיש-יידיש) מבוארים מילים וביוטיים שאינם מצויים במילונים הנפוצים. מהדורה זו של מוטל בן פייסי החזן, היא פרי הביכורים של 'מפעל שלום עליכם', המשותף לאוניברסיטה העברית בירושלים ול'הברו יוניון קולג'' בסינסינטי, בראשותם של הפרופסורים חנא שמרוק וחיים פייפר, מפעל אשר שם לו למטרה להוציא לאור מהדורה של כל כתבי שלום-עליכם על פי המתכונת שנקבעה בספר זה.

מטרתו של חיבור זה, שבו משולבים תחומי מחקר אחדים - כגון תולדות הספרות והדפוס, ביבליוגרפיה וגראפיקה - היא לחשוף את ההקשרים התרבותיים הרחבים של האיורים בספרי יידיש במאות הט"ז-הי"ז. ראשיתה של העבודה במחקרים אחדים הקשורים באיורים של ס' מנהגים במהדורת ויניציה משנת 1593. ראה: מחזות מקראיים ביידיש, 1750-1697 , מהדורת ח' שמרוק, ירושלים 1979, "איורי 'אקטא' משנת 1920", עמ' 532-521; שמרוק, "האיורים". עם זאת דומה, כי המחקר שלפנינו עוסק בעיקר בתולדות ספרות-הילדים בתחום התרבות האשכנזית. יסודו של חיבור זה בנוסח מקוצר של הרצאה מהקונגרס העולמי למדעי היהדות שהתקיים בירושלים באוגוסט 1985.

הסדרה: "ספרות יידיש" יוצאת לאור ע"י החוג ליידיש של האוניברסיטה העברית ירושלים. מטרתה להגיש לסטודנט ולקורא המשכיל טקסטים נבחרים לקריאה ולעיון. הספרים יוצאים לאור בצירוף מבוא ומילון, שבו מתורגמים לעברית ולאנגלית מילים וביטואים שאינם מצויים במילוני יידיש המקובלים.

המאמרים שקובצו בספר מתחקים אחר שורשיה של ספרות יידיש בפולין, עומדים על רציפותה ההיסטורית, חושפים את מתחיה ואת מאבקיה מבית ומגלים את מהות היחס בינה ובין הספרות הפולנית. כמו כן הם דנים בבעיות מרכזיות של הספרות הזאת בתקופות שונות בתולדותיה, מראשיתה ועד המאה העשרים.

שני כרכים

באנתולוגיה "א שפיגל אויף א שטיין" מבחר עשיר מן השירה והפרוזה של שנים-עשר סופרי יידיש שניספו בברית המועצות: דוד ברגלסון, דער נסתר (פנחס כהנוביץ'), דוד הופשטיין, שמואל פרסוב,אהרון ושרינוב, לייב קביטקו, פרץ מארקיש, משה קולבאק, איזי כאריק, איציק פפר וזליג אקסלרוד. הם היו קורבנות החיסולים , ההגליות והמסרים שנועדו לחסל את התרבות היהודית בברית-המועצות. מחציתם – ברגלסון, הופשטיין, פרסוב, קביטקו, מארקיש ופפר – הוצאו להורג ב-12 באוגוסט 1952 יחד עם קבוצה של פעילים מן הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי במוסקבה. סופרים ומשוררים אלה יצגו את התרבות היהודית בברית המועצות הן כאומנים, הן כיהודים. במבחר זה מוגשים לקורא שיאי הישגיה של ספרות יידיש ברוסיה הסובייטית בחיווי ביוגראפיות של היוצרים והערות ליצירותיהם. האנתולוגיה שלפנינו באה להציב יד ושם לקורבנות וליצירתם.