המאמרים בכרך זה: עדיאל שרמר ובנימין קצוף | המסורת התנאית על פסח חזקיהו מנחם כהנא ועפרה תירוש־בקר | תרומתו של ישועה בן יהודה למחקר המכילתא דר' שמעון בן יוחי ולשונה ישראל אורי מייטליס | 'סדרי טהרות': ניסיון להשלמת התלמוד כפרק בתולדות החסידות וההתנגדות שמחה עמנואל | טעות לעולם חוזרת

המאמרים בכרך זה: שירה שמידמן | לפשר מחלוקות רמי בר חמא ורבא: עיון מחודש אריאל מלאכי | שואל ומשיב: דוד בן סעד אלצעדי ופולמוס האלגוריה בתימן עודד ישראי | תולדות החיבור 'כתר שם טוב' לר' שם טוב אבן גאון: פרק בהתקבלות קבלת רמב"ן במאות השלוש עשרה והארבע עשרה עז בלומן | 'לא זכה אליה שום אדם בעודו בזה העולם': ר' חיים מוולוז'ין והמיקום מחדש של החידוש החסידי גדעון פרודנטל | 'מעשה נסים': פירושו של שלמה בן־יהושע (מימון) ל'דרשות הר"ן'

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים:

במילים אלה: "יחידי הסגלות יהיו לעדרים" חזה הראי"ה קוק, מגדולי המקובלים במאה העשרים, את היקף התפשטותה של תורתו. הדברים התקיימו לא רק לגבי תורת הרב קוק, אלא גם לגבי תורות קבליות אחרות, שזוכות לתפוצה אדירה בימינו. בתופעה זו ניכרת בעיתיות, הנרמזת בדברי הראי"ה קוק: המוניות ומסחור. הספר עוקב אחרי התפתחות האידיאולוגיה של הפצת הקבלת ומתחקה על האופי הייחודי של היצירה הקבלית שנוצרה במאה העשרים. תופעה מרתקת זו עומדת בזיקה אל התהליכים הדרמטיים שעברו על העם היהודי במאה העשרים ובהקשר גלובלי יותר: תופעת "העידן החדש", על היבטיה הפוליטיים, החברתיים והכלכליים. בספר ישנו תיאור מפורט של חוגים קבליים שצמחו במהלך המאה העשרים, ובמיוחד תלמידי הראי"ה קוק וממשיכי דרכו של הרב אשלג, וכמו כן נסקרות ההתפתחויות שחלו בחסידויות קיימות, ובמיוחד חב"ד וברסלב, בארץ ובחו"ל. ד"ר יהונתן גארב מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ועמית במכון שלום הרטמן. תחומי מחקרו הם המיסטיקה היהודית ומיסטיקה השוואתית. ספרו "הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית" יצא לאור בהוצאת מאגנס, 2004.

הספר דן בדגמים של היחס בין הכוח האלוהי לכוח האנושי בספרות המיסטית היהודית. דגמים אלה חולצו מתוך שלל טקסטים, שרבים מהם נמצאים בכתבי יד וטרם נידונו במחקר. הדיון מצביע על ההמשכיות העמוקה בין מקורותיה הקדומים של המיסטיקה היהודית, המצויים כבר בספרות חז"ל, לדיונים קבליים עד קבלת צפת במאה השש עשרה ועד בכלל. עם זאת הובלטו החידושים של הקבלה המאוחרת ויחסם לתפיסת כוחו של האדם בתרבות הרנסנס. תפיסות קבליות של הכוח מושוות לדגמים רווחים שלו בשיח המודרניסטי והפוסט-מודרניסטי, כגון זה של מישל פוקו. לטענת המחבר השפיעו התפיסות הקבליות על שורשי המחשבה הפוסט-מודרניסטית בעניין הכוח בתקופת הרנסנס. במיוחד מודגשת כאן השפעה אפשרית כזאת על הגותו של ניקולו מקיאוולי. רוב דגמי תפיסת הכוח בקבלה מתארים את הדרכים שבהן, לדעת המקובלים, האדם מסוגל למשוך, לתעל, להפיץ, לעצב ואף ליצור את הכוח האלוהי, בעיקר באמצעות המצוות וכוונתן, אך יש גם דגם סביל, שעל פיו האדם הופך למעין מְכָל לכוח האלוהי הממלא את ישותו. עניינים נוספים העולים בספר הם, לדוגמה, כוחה של השפה לעומת כוח המבט והחיזיון וכן כוחה של החלימה.