המילון הערבי-עברי החדש הוא מילון של הערבית לדורותיה, ובראש ובראשונה של לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. זהו המילון המקיף ביותר, המעודכן ביותר והמהימן ביותר של הערבית בת זמננו. כל הערכים, בערבית ובעברית, מופיעים בו בניקוד מלא. מהדורה זו שלפניכם היא המהדורה המקוצרת של המילון הערבי-עברי החדש השלם מאת מנחם מילסון (מאגנס 2023), והיא מופיעה בפורמט קטן ונוח יותר לשימוש. המהדורה המקוצרת נבדלת מהמילון השלם בכך שאין בה דוגמאות והערות. כמו כן הושמטו ממנה ערכים ארכאיים או כאלה השייכים ללשון השירה הקדומה או ללשון החדית'. כמו המילון השלם, גם מהדורה מקוצרת זו נועדה לשמש את החוקרים והסטודנטים באקדמיה, את המורים והתלמידים בבתי הספר ואת שוחרי הערבית באשר הם. למהדורה המלאה של המילון הערבי-עברי החדש

המילון הערבי-עברי החדש הוא מילון של הערבית לדורותיה, ובראש ובראשונה של לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה. המילון נותן ביטוי להיסטוריה הספרותית העשירה, בת יותר מאלף וארבע-מאות שנים, של השפה: הקוראן, השירה העתיקה, הפתגמים, החדית' וספרות ההלכה, ספרות האדבּ והספרות ההיסטורית. מונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו ארכאיים לפני חמישים או שישים שנה, חזרו לשימוש בעקבות עליית האסלאם הפונדמנטליסטי מאז שנות השבעים של המאה הקודמת – והמילון החדש מתרגם ומפרש גם מילים וביטויים אלה. מילון זה, הכולל למעלה מ- 44,000 ערכים, הוא כיום המילון המקיף ביותר, המעודכן ביותר והמהימן ביותר של הערבית בת זמננו. ידידותי למשתמש: ניקוד מלא של כל הערכים בערבית ובעברית. כששת אלפים דוגמאות מהספרות הערבית לדורותיה ומן העיתונות מבהירות את אופן השימוש במילים. למעלה מארבעת אלפים הערות דקדוקיות והיסטוריות. המילון הערבי-עברי החדש נועד לשמש את החוקרים והסטודנטים באקדמיה, את המורים והתלמידים בבתי הספר ואת שוחרי הערבית באשר הם. למהדורה המקוצרת של המילון הערבי-עברי החדש

פריטים נוספים בערכה: ספר וחוברת עבודה / ספר וחוברת לדוברי ערבית / שובי: תכנית שמע, תמונה וטקסט / מדריך למורה / מצגת מלווה חשוב לדעת! קבצי השמע לא ניתנים להורדה, השימוש בהם הוא מקוון בלבד! כדי להקשיב לקטעי האזנה יש להזדהות באתר עם אימייל וסיסמה, ללחוץ על שם החשבון ועל ספרי האודיו שלי ולאחר מכן על האזינו עכשיו. לפניכם כ-250 קטעי קריאה ושיחות בעברית בלבד (אין קטעים בערבית). אלה הקטעים המופיעים בספר הלימוד בראש ובראשונה . הם מסודרים כאן לפי פרקים, ובכל פרק לפי כותרותיהם ומספרי העמודים שלהם בספר. את הקטעים קוראים חמישה קריינים בעברית ישראלית טבעית. למידע נוסף על המחברת גוני טישלר

ספר זה מהווה השלמה ל שלושת הספרים של יסודות הערבית הספרותית שיצאו לאור, והוא נועד להקנות את תורת הפועל החסר לתלמיד שכבר קנה שליטה בגזרת השלמים על כל מרכיביה, בצורה פסיבית ואקטיבית. מטרתו העיקרית היא להטמיע את צורות הפועל החסר, מתוך ראיית השפה והשימוש בצורות השונות הרלוונטיות בערבית הספרותית המודרנית, ולא לעסוק רק בצד הטכני של נטיות הפעלים על פי הבניינים והגזרות השונות. כאן נעשה שימוש רחב בפעלים וצורות נגזרות מהם, שהופיעו בשימוש בתרגילים ובטקסטים בשלושת הספרים של יסודות הערבית הספרותית ולהם התווסף אוצר מילים רלוונטי נוסף הרווח בשימוש כיום. התרגילים מגוונים, הולכים מן הקל אל הכבד ומאפשרים בחירה המתאימה לרמת הלומד. הספר מיועד לכל תלמיד הזקוק לידע מסודר בתורת הצורות של הפועל החסר ויכול לשמש גם את המורה והלומד העצמאי. מורה שלימד בספר יסודות הערבית הספרותית יכול לשלב את הספר הזה במהלך הספר השני של הסדרה, או במקביל לספר השלישי. הכול לפי הזמן העומד לרשותו וקצב התקדמות הכיתה או הלומד.

ספר זה הוא החלק השלישי של הספר יסודות הערבית הספרותית . הוא מהווה המשך ישיר לשני החלקים הראשונים, בנוי עליהם ומתחיל מאותה נקודה אליה הגיע התלמיד בסוף החלק השני. חלק זה שם לו למטרה להביא את התלמיד ליכולת קריאה של טקסטים מתקדמים בעיתונות הערבית ולתת בידו כלים מספיקים לקריאת טקסטים אחרים. הספר עוסק בסוגיות התחביריות להן זקוק הלומד על מנת להתמודד עם טקסטים מודרניים שהם מעבר לידיעות הפוליטיות הפשוטות. אוצר המילים מגוון, רחב ומכסה תחומים שונים מעבר לתחום הפוליטי. הוא מוביל את התלמיד, דרך לימוד הסוגיות הדקדוקיות והתחביריות, לקריאה של טקסטים מתקדמים בצורה שוטפת, מדורגת אך מהירה. לאורך כל הדרך הושם דגש על תקניות השימוש בשפה הספרותית המודרנית היום, כולל זו של אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. שיטת הלימוד בנויה, כמו בשני החלקים הקודמים, על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית וזאת על מנת ליצור שטף בצורה טובה בהבעה, בע"פ ובכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את אוצר המילים הנלמד. השתדלנו להקנות מושגים מדויקים ככל האפשר בהסברים של תופעות התחביר השונות, מתוך ראיית השימוש בהן כיום. גם כאן הושם דגש על תרגול בהקשרים תחביריים, תוך הקפדה על התקניות של השפה הכתובה. מבנה הספר מאפשר לימוד מודולארי. מי שיחליט להקדים לימוד של סוגיה תחבירית כלשהי ולתרגלה בנפרד, במנותק מהטקסט של השיעורים, יוכל לעשות זאת בכל שלב ולחזור לטקסט בזמן שייראה לו.

קבצי שמע אלה מלווים את הספר הראשון בסדרת ספרי יסודות הערבית הספרותית . חשוב לדעת! קבצי השמע לא ניתנים להורדה, השימוש בהם הוא מקוון בלבד! כדי להקשיב לקטעי האזנה יש להזדהות באתר עם אימייל וסיסמה, ללחוץ על שם החשבון ועל ספרי האודיו שלי ולאחר מכן על האזינו עכשיו. לאחר רכישת מוצר זה תוכלו להאזין קטעי טקסט המופיעים בספר הלימוד. ה ספר הראשון שם לו למטרה להקנות את יסודות הקריאה והכתיבה לסטודנט ולתלמיד המתחיל, ולהביאו תוך זמן קצר יחסית ליכולת קריאה של טקסטים פשוטים וכרוניקה קלה בעיתונות הערבית. יחד עם זאת, אוצר המילים הוא מגוון ורחב. הוא כולל מילים ומבעים מתחום חיי היום-יום ומתחומים אחרים, לצד אוצר מילים מתחום העיתונות. שיטת הלימוד בנויה על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית: התלמיד נדרש לשנות משפטים, להשלימם, להשיב ולשאול בערבית ואף לחבר משפטים בערבית וזאת, על מנת ליצור שטף בהבעה, הן בע"פ והן בכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את אוצר המילים הנלמד.

ספר זה הוא החלק השני של הספר יסודות הערבית הספרותית , בנוי עליו ומהווה המשך ישיר לו. הספר שם לו למטרה להביא את התלמיד, תוך זמן קצר יחסית, ליכולת קריאה של טקסטים פשוטים וכרוניקה קלה בעיתונות הערבית. אוצר המילים הוא מגוון ורחב והדגש בו הושם על תקניות השימוש בשפה הספרותית המודרנית, כולל זו של אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. שיטת הלימוד בנויה על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית: התלמיד נדרש לשנות משפטים, להשלימם, להשיב ולשאול בערבית, וזאת על מנת ליצור שטף בהבעה, הן בע"פ והן בכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את האוצר המילים הנלמד. ספר זה כולל תקליטור שמע.

הלשון הערבית הצחה, הכתובה – אַללֻּעַ'ה אלְפֻצְחַא – הייתה מסוף המאה התשע עשרה, בעקבות המפגש עם העולם המערבי והתחלת התגבשותו של רעיון הלאומיות הערבית, למוקד הדיון בקרב אנשי הרוח בעולם הערבי בכלל ובמצרים בפרט. בעוד שריבוי הניבים הערביים המדוברים והשוני הגדול ביניהם עמדו בסתירה לשאיפת העולם הערבי לאיחוד השורות, הלשון הערבית הכתובה – לשון הקוראן ומורשת תרבותו – הייתה המכנה המשותף של כל חלקיו. אולם לא הייתה זו לשון חיים; לאחר תקופה ארוכה של תהפוכות היסטוריות ושלטונות זרים שעצרו את התפתחותה, היא הייתה לשון מאובנת, חסרת חיים, שלא תצלח לצורכי התקופה המודרנית. הצורך באחדות הלשון מצד אחד והשאיפה למודרניזציה מצד שני הניבו פעילות מאורגנת לחידוש הערבית הכתובה ולהכשרתה ליעדיה. מאז היווסדה בשנת 1932 מובילה האקדמיה ללשון הערבית בקהיר את תהליך חידושה ופיתוחה של הלשון הערבית הכתובה והפיכתה ללשון מודרנית. האקדמיות ללשון הערבית האחרות שותפות לפעילותה. הספר התחדשות הלשון הערבית בשליחות הרעיון הלאומי במצרים מצביע על הקשר ההדוק בין התפתחות הרעיון הלאומי במצרים לבין התפתחות הלשון הערבית הכתובה החדשה, וסוקר את פעילות האקדמיה בקהיר לאור התמורות ההיסטוריות והחברתיות שהתרחשו בעולם הערבי במהלך המאה העשרים. המחקר מוכיח שהאקדמיה השיגה תוצאות הפוכות מן המטרות שהציבה לעצמה בשאלת הגבולות בין המסורת למודרנה: את מה שביקשה לתקן הנציחה ואת מה שביקשה לשמר שינתה ותיקנה. יחד עם זאת היא מילאה את יעודה והגשימה את שאיפתו של דור מייסדיה: הפיכת הלשון הערבית ללשון מודרנית המשמשת גם ערך לאומי מאחד לעמי העולם הערבי.

כל מי שבקיא ומעורה בשפה הערבית ומשיח בה, יודע שטמון בה אוצר עשיר של תרבות ואחד מיסודות תרבות זו הם הפתגמים, הניבים והאמרות. הערבים מתבלים את דבריהם במשלים ופתגמים במיוחד כשמדובר בדור המבוגר. בספר זה לוקטו מאות רבות של פתגמים, רבים מהם שגורים בפי ערביי ארץ ישראל, אך גם במדינות ערב השכנות בשינוי להג או במילה שונה, אך המשמעות אחת היא.

חוברת זו היא מבחר מקורות מתורגמים לשעורו של פרופ' יוחנן פרידמן - "דת האסלאם: אמונה ופולחן".

ספר זה, העוסק בתורת ההגה, תורת הצורות והתחביר של הלהג הערבי של ירושלים, הוא פרי עיסוק מתמשך בן עשרות שנים בלהג זה, במחקר ובהוראה. הספר מיועד לחוקרים, למורים ולסטודנטים, וכן לכל מי שמתעניין בלימוד הערבית המדוברת בארץ.

אוסף סיפורים ידועים מכל ארצות ערב שנכתבו ע"י סופרים ערביים וישראלים. הסיפורים באים ממצרים, סודן, עיראק, ירדן, פלסטין, תוניס ועוד. בין המחברים נג'יב מחפוז, יוסוף אידריס וג'מאל אל-ריטני ממצרים, סעיד אחמד אל-חאר דלו וטייב סאלח מסודן, פואד אל-תקרלי ומוחמד איחדיר מעיראק, נאס אל-רזאז מירדן, ראסן קופאני ואקראם הונאיה מפלסטין. ד"ר אלעד-בוסקילה מלמד באולפן של האוניברסיטה העברית ומתרגם ספרות ערבית לעברית.