כתב העת "מדעי היהדות" יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: אפרים זאנד – עקבות של פרשנות יהודית-ביזנטית בפירושי רש"י ובית מדרשות ערן ויזל – ר' דוד קמחי על חיבורים של ספרי המקרא ירון נעים – רבני ג'רבא – האומנם יהדות חרדית בארצות האסלאם? יעל שמש – כיוונים בחקר הפמיניסטי היהודי למקרא ביקורת ספרים אברהם דוד – סקירה: מדריך לאוספי כתב היד העבריים Benjamin Richler, Guide to Hebrew Manuscript Collections , Second edition, Jerusalem, The Israel Academy of Sciences and Humanities 2014, 410 Pages אליעזר שביד – ביקורת: האומנם גרמנים נגד גרמנים? משה צימרמן - גרמנים נגד גרמנים: גורלם של היהודים 1945-1938 , "עם עובד", תל אביב, תשע"ג, 251 עמ'. משה צימרמן – תגובה לביקורת של אליעזר שביד: "האומנם גרמנים נגד גרמנים?" ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות מהדורות מבוארות ומוערות כתבי עת קובצי מאמרים, ספרי יובל וזיכרון מונוגרפיות תקצירים חלק אנגלי פולחן כספרות ביהדות הבית השני (מאמרים בעקבות הקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות) אן קטרין גודמה – פתילים צבועים ועורות תחשים: טקסטים מקדשיים בזיכרון פולחני בתנ"ך לינה כריסטנסן – אבולוציה תרבותית בתנ"ך: הקרבת חיות, הקזת דם, טקסטים מקודש וקריאה ציבורית סרן הולסט – מקדשים זמניים, קדמוניים ולא קיימים במגילות ים המלח ובטקסטים קרובים מרטין פריס – "אהרן...הראוי ביותר שבינינו": יוספוס על תפקידי הכהונה והכהונה הגדולה בכרכים 4-3 של קדמוניות היהודים

Yaron Harel has constructed a dramatic story of how eleven chief rabbis all became the subject of controversy and were subsequently dismissed. This took place against a background of crime and licentiousness rarely documented in the context of Jewish society. Set firmly in the social and political developments of the time, this colourful picture is very different from the commonly accepted image of Jewish communities in the Ottoman Empire. This is a book of unexpected drama: all eleven chief rabbis appointed in this period of unprecedented change in the Jewish communities of the Fertile Crescent became the subject of controversy and were subsequently dismissed. This took place against a background of events rarely discussed in the context of Jewish society: crime, hooliganism, slander, power struggles, sexual promiscuity, and even assaults and assassination attempts on rabbis. Using a wide range of testimonies gleaned from Ottoman Jewish, Arabic, and European sources, Yaron Harel paints a colourful picture of these upheavals set firmly in the social and political context of the time and far removed from the commonly accepted image of Jewish communities in the Ottoman empire. Jews were also affected by modernization and political conflict in the wider society of the time, and these too gave rise to power struggles. The chief rabbis were at the forefront of these confrontations, especially those that resulted from the new inclination towards Western culture. Most of them recognized that the challenges of modernization had to be met, although in a way that did not endanger religious principles. Their openness to change stemmed from a concern for the future of the communities for which they were responsible, but they were often vociferously opposed by those who were free from such responsibility. The communal politics that ensued were sometimes heated to the point of violence. In the latter years of the empire, many Jews came to support the Young Turks, with their promise of liberty and equality for all. The atmosphere of the time was such that rabbis had to develop political awareness and engage in Ottoman politics. This was another source of tension within the community since the new regime punished anyone suspected of opposition severely. This lively and fascinating study based on little-known sources offers a lens through which to view the Jewish society of the Ottoman empire at a time when all the traditional norms were being challenged.

המאמרים בכרך זה: יואב רוזנטל לתולדותיו של הפרק האחרון במסכת שבועות מנחם קיסטר פרשת חתן דמים ) שמ ' ד 24 – 26 ( בסבך הפרשנות היהודית והנוצרית רוני וולנדט הבראיסטים קופטים בימי הביניים ? על מסירת התפסיר של רס " ג אבי שמידמן מעמדם הליטורגי של פיוטי חטאנו על פי קטעי הגניזה הקהירית אברהם פרנקל פיוטי קללה ופסוקי ' שפוך חמתך ' באיטליה הקדומה מרדכי עקיבא פרידמן הרמב " ם ומינויו של ר ' אנטולי למוקדם אלכסנדריה עודד ישראלי מדרשת ' תורת ה ' תמימה ' לפירוש התורה : אבני דרך ביצירתו של הרמב " ן אבישי בר־אשר ' ספר הנעלם ', קטעים חדשים מ ' ספר אור זרוע ' ובירורים בחיבוריו המוקדמים של ר ' משה די ליאון : עיון ומהדורות מדעיות ספרים שנתקבלו במערכת תקצירים באנגלית לתוכן העניינים ותקצירי מאמרים של חוברת זו נא לחץ על עמודים מהספר שנמצא משמאל לתמונת הספר.

A consideration of how segments of Orthodox society rewrite the past by eliminating that which does not fit in with their contemporary world-view. This wide-ranging and original review of how this policy is applied in practice adds a new perspective to Jewish intellectual history and to the understanding of the contemporary Jewish world. Changing the Immutable focuses on how segments of Orthodox society have taken upon themselves to rewrite the past, by covering up and literally cutting out that which does not fit in with their contemporary world-view. For reasons ranging from theological considerations to internal religious politics to changing religious standards, such Jewish self-censorship abounds, and Marc Shapiro discusses examples from each category, In a number of cases the original text is shown alongside how it looked after it was censored, together with an explanation of what made the text problematic and how the issue was resolved. The author considers how some Orthodox historiography sees truth as entirely instrumental. Drawing on the words of leading rabbis, particularly from the haredi world, he shows that what is important is not historical truth, but a 'truth' that leads to observance and faith in the sages. He concludes with a discussion of the concept of truth in the Jewish tradition, and when this truth can be altered. Changing the Immutable also reflects on the paradox of a society that regards itself as traditional, but at the same time is uncomfortable with much of the inherited tradition and thus feels the need to create an idealized view of the past. It considers this practice in context, showing the precedents for this in Jewish history dating back to talmudic times. Since the subjects of censorship have included such figures as Maimonides, Bahya ibn Pakuda, Rashi, Naphtali Herz Wessely, Moses Mendelssohn, the Hatam Sofer, Samson Raphael Hirsch, the Lubavitcher Rebbe, A. I. Kook, and J. B. Soloveitchik, as well as issues such as Zionism, biblical interpretation, and attitudes to women and gentiles, Changing the Immutable also serves as a study in Jewish intellectual history and how the ideas of one era do not always find favour with future generations.

המאמרים בכרך זה: נעמה אלפסי־וייס - סיפור בשורת הולדת יצחק: ניתוח סטרוקטורליסטי אברהם רמי ריינר - 'אמן אמן אמן סלה': על חתימה ומוצאה רלה קושלבסקי - בין מורשת ימי הביניים לרוחות הרנסנס: 'מדרש עשרת הדיברות' בכ"י פרמא 2269 טל גויטיין - מזיגת כוס לאליהו הנביא: תיאור לא מוכר של המנהג מהמאה החמש עשרה בהגדת ארנה מיכאל נגה רובין - 'אגדה על שלושה וארבעה’: לתולדותיה של מסורת יהודית בפראג במאה השבע עשרה צילה זן־בר צור - 'אישה, כמו נזיד, חמה ומזינה': מטבח ונשיות בתרבות העממית של יהודי אפגניסטן יעל זילברמן - 'כמעט הייתי מתה רק אלוהים שלח לי את אליהו הנביא': מעמד, גוף ומיניות בסיפורי חייהן של נשים מזרחיות מבוגרות מבאר שבע נגה ליבי כהן - 'בזכות אישה קרה הנס': קונפורמיות וחתרנות בהיגוד נשי־חרדי של סיפור יהודית תולדות חקר הפולקלור רינה בנארי - אגרות ברכה שנשלחו מקהילות פולין לרגל פתיחתה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים באפריל 1925: המקרה הפרטי של האיגרת מקהילת מלאבה ( Mława ) תקצירים באנגלית בסוף הספר

David Gillis’s highly original study of Maimonides’ Mishneh torah demonstrates that its form reflects a belief that observance of the divine commandments of the Torah brings the individual and society into line with the cosmic order. He shows that the Mishneh torah is intended to be an object of contemplation as well as a prescription for action, with the study of it in itself bringing the reader closer to knowledge of God. In this highly original study, David Gillis demonstrates that the Mishneh torah, Maimonides’ code of Jewish law, has the structure of a microcosm. Through this symbolic form, Maimonides presents the law as designed to perfect the individual and society by shaping them in the image of the divinely created cosmic order. The commandments of the law thereby bring human beings closer to fulfilling their ultimate purpose, knowledge of God. This symbolism turns the Mishneh torah into an object of contemplation that itself communicates such knowledge. In short, it is a work of art. Gillis unpacks the metaphysical and cosmological underpinnings of Maimonides’ scheme of organization with consummate skill, allowing the reader to understand the Mishneh torah’s artistic dimension and to appreciate its power. Moreover, as he makes clear, uncovering this dimension casts new light on one of the great cruxes of Maimonides studies: the relationship of the Mishneh torah to his philosophical treatise The Guide of the Perplexed. A fundamental unity is revealed between Maimonides the codifier and Maimonides the philosopher that has not been fully appreciated hitherto. Maimonides’ artistry in composition is repeatedly shown to serve his aims in persuading us of the coherence and wisdom of the halakhic system. Gillis’s fine exegesis sets in high relief the humane and transcendental purposes and methods of halakhah as Maimonides conceived of it, in an argument that is sure-footed and convincing.

David Gillis’s highly original study of Maimonides’ Mishneh torah demonstrates that its form reflects a belief that observance of the divine commandments of the Torah brings the individual and society into line with the cosmic order. He shows that the Mishneh torah is intended to be an object of contemplation as well as a prescription for action, with the study of it in itself bringing the reader closer to knowledge of God. In this highly original study, David Gillis demonstrates that the Mishneh torah, Maimonides’ code of Jewish law, has the structure of a microcosm. Through this symbolic form, Maimonides presents the law as designed to perfect the individual and society by shaping them in the image of the divinely created cosmic order. The commandments of the law thereby bring human beings closer to fulfilling their ultimate purpose, knowledge of God. This symbolism turns the Mishneh torah into an object of contemplation that itself communicates such knowledge. In short, it is a work of art. Gillis unpacks the metaphysical and cosmological underpinnings of Maimonides’ scheme of organization with consummate skill, allowing the reader to understand the Mishneh torah’s artistic dimension and to appreciate its power. Moreover, as he makes clear, uncovering this dimension casts new light on one of the great cruxes of Maimonides studies: the relationship of the Mishneh torah to his philosophical treatise The Guide of the Perplexed. A fundamental unity is revealed between Maimonides the codifier and Maimonides the philosopher that has not been fully appreciated hitherto. Maimonides’ artistry in composition is repeatedly shown to serve his aims in persuading us of the coherence and wisdom of the halakhic system. Gillis’s fine exegesis sets in high relief the humane and transcendental purposes and methods of halakhah as Maimonides conceived of it, in an argument that is sure-footed and convincing.

The Kingdom of Poland had the largest concentration Jews in eastern Europe and a liberal policy towards them that engendered cultural and political movements of all sorts. Hasidic courts flourished despite the opportunities of modernization, yet modernizing maskilim similarly established institutions that influenced Jewish society in a completely different direction. Later came integrationism, Zionism, Jewish socialism, and cultural autonomy. The resulting ferment was a critical factor in shaping the modern Jewish experience. The Kingdom of Poland, also known as the Congress Kingdom or Russian Poland, was created by a decision of the Congress of Vienna as part of its attempt to set up a post-Napoleonic European order. It incorporated lands that for many decades had been the most important centres of Polish politics, finance, education, and culture, and which also had the largest concentration of Jews in eastern Europe. Because of these factors, and because its semi-autonomous status allowed for the development of a liberal policy towards Jews quite different from that of Russia proper, the Kingdom of Poland became a fertile ground for the growth of Jewish cultural and political movements of all sorts, many of which continue to be influential to this day. This volume brings together a wide range of scholars to present a broad view of the Jewish life of this important area at a critical moment in its history. In the nineteenth century, tradition vied with modernization for Jews’ hearts and minds. In the Kingdom of Poland, traditional hasidic leaders defied the logic of modernization by creating courts near major urban centres such as Warsaw and Łódź and shtiblekh within them, producing innovative and influential homiletic literature and attracting new followers. Modernizing maskilim, for their part, found employment as government officials and took advantage of the liberal climate to establish educational institutions and periodicals that similarly attracted followers to their own cause and influenced the development of the Jewish community in the Kingdom in a completely different direction. Their immediate successors, the Jewish integrationists, managed to gain considerable power within the Jewish community and to create a vibrant and more secular Polish Jewish culture. Subsequently Zionism, Jewish socialism, and cultural autonomy also became significant forces. The relative strength of each movement on the eve of the rebirth of Poland is extremely difficult to measure, but unquestionably the ferment of so many potent, competing movements was a critical factor in shaping the modern Jewish experience.

המאמרים בכרך זה: אשבל רצון - שערי השמש והירח בספר המאורות אהרן שמש - דרכי ההפצה של טומאת זב ובעל קרי בהלכת קומראן: עיון במגילת טהרה א (472 Q 4) מיכאל רנד - האם 'מחזור ארץ ישראל - קודקס הגניזה' אכן שימש בארץ ישראל? קטעים חדשים של הקודקס ותרומתם להבנת טיב מנהגו שמחה עמנואל - חכמי גרמניה במאה השלוש עשרה: רצף או תמורה? רם בן-שלום - חוגי הקבלה בפרובנס במאה השלוש עשרה: הערכה חדשה-ישנה לתוכן העניינים ותקצירי מאמרים של חוברת זו נא לחץ על עמודים מהספר שנמצא משמאל לתמונת הספר.

This masterly collection of essays offers a multifaceted analysis of how Jewish leaders in medieval and early modern times responded to the challenges they faced. Based largely on the study of sermons and responsa—genres that show Jewish leaders addressing real situations in the lives of their people—it reveals how rabbis have handled intellectual, social, and political diversity and conflict within various vibrant Jewish societies. As medieval Jews were exposed to new philosophical ideas, many began to question and challenge rabbinical leadership. Several of the essays explore the process by which these ideas became more accessible , the doubts that consequently arose regarding certain biblical and rabbinic texts, and the attempt by some leaders to ban the study of philosophical texts. Other essays address the rhetoric of rebuke with which preachers criticized behaviour within their community that they considered to be a violation of Jewish law and tradition. Another set of essays focuses on the challenges emerging from external forces, including the unification of France, the Spanish Inquisition and Edict of Expulsion, and the beginning of the Counter-Reformation. One essay explores and challenges the basis for criticism of the talent and leadership of rabbis in such times of crisis. A final section is devoted to conflicting attitudes towards the Holy Land, exile and diasporic existence, and messianic movements and personalities. These essays represent three decades of scholarship by a distinguished historian. Bringing them together in a single volume allows a new generation of students and scholars to have access to his insights and conclusions.

ראש השנה – יום הדין – זכה להתעטר בפיוטים רבים ומרתקים. ספר זה מוקדש ליצירות שכתב לראש השנה הפייטן המפורסם ר' אלעזר בירבי קליר, שפעל בארץ ישראל בראשית המאה השביעית. פיוטיו לראש השנה מגוונים, והם מעטרים את כל תפילות היום. חלק מהם ידועים ונאמרים עד היום בקהילות אשכנז, ואחרים נדפסים כאן בפעם הראשונה. גם הפיוטים המוכרים מן המחזורים זוכים כאן לפנים חדשות. המהדורה שלפנינו מבוססת על קטעי גניזה קדומים ולא על מחזורים אירופיים, ועל פי מקורות קדומים אלה הצליחו המהדירים לצרף ליצירות הידועות קטעים מקוריים חדשים: אין אפילו אחת מן היצירות המפורסמות שלא נוספו לה כאן קטעים חדשים שטרם נדפסו, חלקם אף זורעים אור חדש על המערכת כולה. גם במקרים אלה אין אנו מגישים אפוא רק יין ישן בכלי חדש, אלא מזג מחודש המעניק ליצירות טעמים שטרם נודעו. הפיוטים פוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, וכל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'. 'מֶלֶךְ, זְכוֹר אָחוּז קֶרֶן'! במילים קצרות אלה, מתוך אחד הפיוטים שבספר, מתגלה גאונותו של הפייטן הגדול. בארבע מילים הצליח ר' אלעזר בירבי קליר לקפל את שלושת הנושאים העומדים במרכזן של ברכות היום המיוחדות בראש השנה: המלכות, הזיכרון והשופר ('קרן'), וזאת במבע של תפילה, המבקש שהקב"ה יזכור לנו ביום הדין את זכות עקדת יצחק, שסמלה הוא האיל שנאחז בסבך בקרניו. ואם בארבע מילים הצליח הפייטן לקפל משמעויות כה רבות, אפשר רק לשער מה גדול העושר שבאוסף הענק של כל פיוטיו ליום הדין העומד עתה לפנינו. שולמית אליצור כתבה את ביאורי הפיוטים ואת המבוא שבספר שלפנינו. מיכאל רנד אחראי על פיענוח כתבי היד, שחזור הטומוסים תוך צירוף הקטעים זה לזה, רישום חילופי הנוסחאות ותיאור כתבי היד.

תוכן עניינים נילי ואזנה - דבר העורכת רשימת קיצורים טובה פורטי - פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ ז"ל (2013-1948) יורם כהן - פרופ' איתמר זינגר ז"ל (2012-1946) יגאל לוין - פרופ' אנסון פ' רייני ז"ל (2011-1930) מקרא אריאל קופילוביץ - תורת המלחמה: עיון בסיפור מלחמת ישראל ומדין (במ' לא) יעקב דולגופולסקי-גבע - 'את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש' (יהו' יא 6): את הסוס והרכב עם אויבי ישראל בספרות המקרא המקרא ועולמו אסתר הבר - ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל-עמארנה עירית ציפר - '[...]מלך יהיה עלינו. והיינו גם אנחנו ככל הגוים [...]' (שמ"א ח 19): מלך ישראל באמנות גיא דרשן - סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר' ו 4-1) לאור 'קטלוג הנשים' ההסיודי אמיתי ברוכי-אונא - רישום דרך באכדית: מימי ממלכת אכד עד האימפריה האשורית יורם כהן - יצירת החכמה האכדית 'שמע את העצה' - בין חכמה מסורתית לחדשות מרדנית תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס - פירוש 'לקח טוב' על שיר השירים: מקומו בתולדות פרשנות שיר השירים ויחסו לפירוש רש"י למגילה מרים סקלרץ - רמב"ן כפרשן האגדה במהלך פירושו לתורה דוד שניאור - תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה ביקורת ספרים יאיר שגב - חיבור התורה ונביאים ראשונים - הצעה חדשה ממזרח אירופה [על: Bartosz Adamczewsky, Retelling the Law: Genesis, Exodus-Numbers, and Samuel-Kings as Sequential Hypertextual Reworkings of Deuteronomy, Frankfurt a. Main 2012, 376 pp. שמחה קוגוט - משנתו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא באוזן בוחנת ומבחינה [על: אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, רמת גן תשע"ג, 557 עמ']. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.