חליפת המכתבים בין חוקר החסידות יוסף וייס (1969-1918) ומורו גרשֹם שלום (1982-1897), נוגעת ברבדים ובנושאים שונים ומגוונים : מתוארות בה פנים שונות של תולדות החיים האקדמיים בישראל , אנגליה וארה " ב ונקודות המגע שביניהן , כמו גם תולדותיהן של מגמות בחקר החסידות במאה העשרים , שיוסף וייס היווה דמות חשובה בהתפתחותן . בראש ובראשונה , מציג ספר זה את תולדותיה של רעוּת בין מורה ותלמידו והדו-שיח שנרקם ביניהם לאורך השנים . בדברים שנשא לזכרו של וייס ב-1970, שנה לאחר מותו, אמר גרשם שלום : " החשבתיו מבחינות רבות לקרוב לי מכל תלמידי , והדיאלוג בינינו – דיאלוג במובן האמיתי של המונח הזה , המנוצל לרעה לעתים כה קרובות היום – נמשך כמעט שלושים שנה ". המכתבים המובאים בספר זה הם אותו הדיאלוג , והם משקפים זיקה המבוססת על הערכה ודאגה בין שני אנשי סגולה. תעודה זו מאירה את מערכת היחסים כולה באור חדש בהוציאה מעט מן הנסתר אל הגלוי , ובגלותה מה רב עדיין הנסתר בפרשה זו .

כתב היד של ספר ראשית חכמה , המתפרסם כאן לראשונה במלואו, הוא אחד משלושה כתבי יד העוסקים בגנותה של החסידות ממחברים עלומי שם שהגיעו לספרייה הלאומית בירושלים משרידי ארכיונו של יוסף פרל (1773–1839), איש טרנופול שבגליציה. על פי עדויות שונות, היו גנוזים בארכיון פרל בטרנופול עוד עשרות כתבי יד בעלי אופי דומה, אך הם ירדו לטמיון במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחילה בשל הזנחת הספרייה ומאוחר יותר עקב מאורעות השואה. היקף החיבור 34 דפים כתובים בצפיפות ובכתיבה נקייה, וכאמור בשום מקום לא נרשם שם המחבר או המעתיק. כתב היד, שהמהדירים כינוהו 'ראשית חכמה', נעתק 'בשנת רצון וברכה לאלף הששי', היא שנת תקע"ט (1819), וניכרת בו המסורת של ספרות הפולמוס האנטי-חסידית, ברוח ההשכלה המתונה, המתגדרת בלשון תוכחתית בהגנתה המוצהרת על סמכותה של היהדות התורנית מפני פגיעתם הרעה של החסידים. זמן חיבורו מקביל לימי פרסומו של ספר 'מגלה טמירין' (וינה 1819) מאת יוסף פרל, אך הוא שונה בצביונו ובתכליתו המוצהרת מן היצירה בעלת המוניטין. החיבור שלפנינו מתייחד בשני עניינים מרכזיים: בביקורת תקיפה ומפורטת על ספר 'שבחי הבעש"ט' (קאפוסט תקע"ה), שהיא מהביקורות המפורטות הראשונות על הספר, ובדברים נחרצים בשבח החכמה והמלאכה, המקדימים בכמה שנים את חזונו של יצחק בער לוינזון בספרו 'תעודה בישראל' (וילנה והורדנה תקפ"ח). עוד בשנת תשמ"ח הכריז פרופ' שמואל ורסס על רצונו לפרסם את כתב היד של 'ראשית חכמה', ובתקופה זו אף התקין העתקה של החיבור וצירף לה מאות הפניות למקורות מקראיים ותלמודיים. בשנת תשס"ח קיבל פרופ' יונתן מאיר לידיו את החומר שערך ורסס כדי להשלימו ולהתקינו לדפוס, והוסיף הערות מבארות, הפניות לספרות שממנה ניזון המחבר וציונים לספרות אנטי-חסידית שהובעו בה טענות קרובות לאלה שב'ראשית חכמה', ובראש ובראשונה לספרי יוסף פרל. את המבוא חיבר ורסס בשלהי שנת תשס"ט, ומאיר הוסיף על דבריו הערות שוליים. שמואל ורסס הלך לעולמו בשעת התקנת הספר לדפוס ולא זכה לראות את המלאכה גמורה. יהא ספר זה זיכרון לפעולתו המבורכת ורבת השנים בחשיפת גנזי יוסף פרל ובחקר ספרות ההשכלה על גווניה השונים.

בספר התגלות ותיקון נחשפות ונידונות התגלויות והתנסויות רוחניות שעבר ר' נחמן מברסלב. במסגרת זו מובא, בחלק הראשון, סיפור ההתגלות רב העוצמה המכונה 'המעשה מהלחם' שנשמר בסוד בכתבי יד אזוטריים בשל אזהרתו של ר' נחמן שלא לגלותו לזר. להתגלות המתוארת במעשה מהלחם הייתה השפעה מכוננת על תודעתו העצמית של ר' נחמן כצדיק לדורות וכבעל תפקיד מכריע בתהליך המשיחי. חלקו השני של הספר מוקדש לבירור עניינם ותהליך התגבשותם של התיקונים והריטואליים שר' נחמן ייסד, כגון התיקון הכללי, התיקון למקרה לילה והתיקון הנעשה בעלייה על קברו. בהקשר זה מובא הסיפור הסודי 'המעשה מהשריון' העוסק בייחודו של התיקון שייסד ר' נחמן. בספר אף מתבררים הקשרים בין הניסיונות האישיים שר' נחמן עבר בהצלחה ובין התיקונים שייסד, ואף כאן נעשה שימוש במסורות ברסלביות סודיות, המספרות על הפיתויים שר' נחמן התמודד עמם עוד בהיותו חתן צעיר ועמד בהם כיוסף בשעתו. הספר דן גם בבחירתו של ר' נחמן בעיר אומן כמקום מנוחתו וכמקום שבו יתקיים התיקון המתקיים בעלייה על קברו. הפרק החותם את הספר דן בהתפתחויות שחלו בתיקוני ר' נחמן לאחר פטירתו ובמיוחד בעשור האחרון. בין השאר מתוארים בו ריטואליים חדשים שנוצרו במסגרת העלייה לקברו של ר' נחמן, כגון 'התיקון הכללי העולמי' והשלכת הפירסינג בעת אמירת התשליך. כמו כן מתברר ההקשר החדש שנותנים חסידי ברסלב לתופעת העלייה לרגל לקבר באומן בראש השנה בעידן שבו ר' נחמן מברסלב הוא גיבור תרבות ישראלי התופס מקום חשוב בעולמם של אנשים רבים שאינם חסידי ברסלב מסורתיים.

The conflict between Haskalah and hasidism was one of the most important forces in shaping the world of Polish Jewry for almost two centuries, but our understanding of it has long been dominated by theories based on stereotypes rather than detailed analysis of the available sources. In this award-winning study, Marcin Wodzinski challenges the long-established theories about the conflict by contextualizing it, principally in the Kingdom of Poland but also with regard to other parts of eastern Europe. Covering the period from the earliest anti-hasidic polemics in the late eighteenth century through to the post-Haskalah movements of the twentieth century, it follows the development of this important conflict in its central arena. Using source materials (including many hitherto unknown documents) in Polish and five other languages, Wodzinski has succeeded in reconstructing the way the conflict expressed itself. Identifying the motives, the methods, and the consequences of the conflict as it was played out in five Polish towns (Lódz, Opoczno, Piotrków, Warsaw, and Warta), he shows that it was primarily informed by non-ideological clashes at the level of local communities rather than by high-level ideological debates. Much attention is also devoted to the general characteristics of hasidism and the Haskalah, as well as to the post-Haskalah movements. Here too Wodzinski challenges the ideologically charged assumptions of a generation of historians who refused to see the advocates of Jewish modernity in nineteenth-century Poland as an integral part of the Haskalah movement. Extensive consideration is given to the professional, social, institutional, and ideological characteristics of the Polish Haskalah as well as to its geographic extent, and to the changes the movement underwent in the course of the nineteenth century. Similar attention is given to the influence of the specific characteristics of Polish hasidism on the shape of the conflict, especially as regard the size of the movement and the evolution of hasidic communal involvement. In consequence the book presents a synthesis that offers both breadth and depth, contextualizing its subject matter within the broader domains of the European Enlightenment and Polish culture, hasidism and rabbinic culture, tsarist policy and Polish history, not to mention the ins and outs of the Haskalah itself across Europe. An extensive appendix presents translations of nineteen important and hitherto unknown sources of relevance to a nuanced understanding of many aspects of nineteenth-century Jewish history in Poland and eastern Europe more generally.

גרשם שלום (1982-1897) היה מענקי הרוח של התרבות היהודית המודרנית במאה העשרים ומגדולי החוקרים של מדעי היהדות בכלל ושל הקבלה, השבתאות, המיסטיקה ותורת הסוד היהודית בפרט. גם דור לאחר פטירתו לא חדלים מעיינות יצירתו הרבגונית לפכות. אישיותו ומפעלו ההגותי והמדעי פושטים צורה ולובשים צורה ומפרנסים עשרות ספרים ומחקרים בכל השפות. שלום עסק לא מעט בחסידות ובעולמה, ו השלב האחרון – הקרוי כך על שם המאמר הפותח את הקובץ – מכנס לראשונה את כל מאמריו בתחום זה. מנעד עיסוקם של מחקרי החסידות של שלום רחב ומגוון: החל בעולמו הרוחני של הבעש"ט ודמותו ההיסטורית, עבור בשאלת נטרולה של המשיחיות בחסידות וכלה בפולמוסו הידוע עם מרטין בובר. הגות, היסטוריה, ביבליוגרפיה, תעודות היסטוריות שזוכות לפירוש מקורי ומפתיע, ביקורות נוקבות של סופרים וספרים, חידושים ותובנות – כל אלה פילסו דרכים חדשות בהבנת החסידות, הם מלווים את מחקרה ועדיין לא נס לֵחם. כל המחקרים נדפסו מחדש וצורפו להם הערות רבות ונספחים הממקמים את המאמרים המקוריים בהקשר המיוחד של כתיבתם ומעשירים אותם מבחינה ביבליוגרפית.

This book is a history, an indictment, a lament, and an appeal, focusing on the messianic trend in Lubavitch hasidism. It records the shattering of one of Judaism's core beliefs and the remarkable equanimity with which the standard-bearers of Orthodoxy have allowed it to happen. This is a development of striking importance for the history of religions, and it is an earthquake in the history of Judaism. David Berger describes the unfolding of this historic phenomenon and proposes a strategy to contain it.

This very accessible introduction to hasidism as a movement opens a new window on its mystical underpinnings. It discusses the origins and dissemination of hasidism and the literature that facilitated this; the theological basis of hasidism and the mystical significance of the tsadik; the major figures of hasidism; and the complex links to kabbalah and Shabbateanism. The discussion of the intellectual and social implications highlights the eighteenth century as a key period in modern Jewish history. Professor Elior was awarded the 2006 Gershom Scholem Prize for the Study of Kabbalah and Jewish Mysticism by the Israel Academy of Sciences and Humanities.

This volume focuses on Polish Jews in Germany; Zionism in Poland; and art and architecture. More specifically, this latter section considers the physical impact of the Jewish presence in Polish towns-in general, and in Góra Kalwaria, home to the Gerer hasidic dynasty; there is also a map of synagogue buildings still standing in 1988 and an inventory showing their current use, and an illustrated article on new Jewish monuments in Warsaw. Several of the remaining articles relate to Polish or Yiddish literature. Some of the articles in this volume: -Góra Kalwaria: The Impact of a Hasidic Cult on the Urban Landscape of a Small Polish Town -The Function of Synagogues in the PPR, 1988 -Polish Jews in Germany The Expulsion of Jews with Polish Citizenship from Bavaria in 1923 -The Beginnings of the Zionist Movement in Congress Poland: The Victory of the Hasidim over the Zionists? -Yiddish Literature and Collective Memory: The Case of the Chmielnicki Massacres -Polish Socialism and the Jewish Question on the Eve of the Establishment of the Polish Socialist Party (PPR) and Social Democracy of the Kingdom of Poland -The Conference 'Studies on the History of the Jewish Inhabitants of Silesia', Wroclaw, 1998 Contributors Monika Adamczyk-Garbowska, Józef Adelson, Mark Baker, Wladyslaw T. Bartoszewski, Eleonora Bergman, Andrzej S. Ciechanowiecki, Artur Eisenbach, John P. Fox, Jedrzej Giertych, Joseph Goldstein, Karel Grünberg, Jan Jagielski, Stanislaw Jankowski, Paul Latawski, Krystyn Matwijowski, Jadwiga Maurer, Moshe Mishkinsky, Israel Oppenheim, Adam Penkalla, Maria and Kazimierz Pietchotka, Krzysztof Pilarczyk, Tomasz Polanski, Laura Quercioli-Mincer, Chone Shmeruk, Laurence Weinbaum

תנועת החסידות, שהחלה כחוג מצומצם של אנשי סגולה, הפכה לתנועה המונית שעיצבה את דמותה של החברה היהודית המזרח אירופאית, והיא ממשיכה להתקיים ולהשפיע עד עצם היום הזה. החסידות מצטיירת כתופעה תרבותית-חברתית בעלת השקפה מקורית על תבל ומלואה. הספר עדה ומדינה דן בחסידות חב"ד-אחד הזרמים החשובים בתנועת החסידות ברוסיה במאה התשע עשרה. זרם זה, שבראשו עמדה שושלת שנאורסון-שנאור זלמן מליאדי וצאצאיו, השפיע על קהילות רבות ומשך תשומת לב רבה מצד הממשלה הרוסית ומצד המשכילים. ניתוח סוציו-היסטורי של התפתחות העדה החב"דית מאפשר לבחון את הדינמיקה המוסדית של החברה החסידית, להתחקות אחר היווצרות מנגנוני הניהול שלה ולעמוד על שורשי המשברים הפנימיים שמאפיינים את החסידות כתנועה כריזמטית. הספר בוחן גם את מעורבותה של הנהגת חב"ד ביזמות רפורמטוריות של הממשלה הצארית באמצע המאה התשע עשרה, ואת המתחים שנוצרו בעקבות יזמות אלה בין החברה היהודית המסורתית לבין השלטון המרכזי. חיוניותה הבלתי רגילה של תנועת החסידות, ובכללה חסידות חב"ד, אריכות ימיה ורבגוניותה, מציבות בפני היסטוריונים שאלות מורכבות של הגדרת מקומה ותפקידה בתהליכים החברתיים הכלל-יהודיים גם כיום.

The conflict between Haskalah and hasidism was one of the most important forces in shaping the world of Polish Jewry for almost two centuries, but our understanding of it has long been dominated by theories based on stereotypes rather than detailed analysis of the available sources. In this award-winning study, Marcin Wodzinski challenges the long-established theories about the conflict by contextualizing it, principally in the Kingdom of Poland but also with regard to other parts of eastern Europe. Covering the period from the earliest anti-hasidic polemics in the late eighteenth century through to the post-Haskalah movements of the twentieth century, it follows the development of this important conflict in its central arena. Using source materials (including many hitherto unknown documents) in Polish and five other languages, Wodzinski has succeeded in reconstructing the way the conflict expressed itself. Identifying the motives, the methods, and the consequences of the conflict as it was played out in five Polish towns (Lódz, Opoczno, Piotrków, Warsaw, and Warta), he shows that it was primarily informed by non-ideological clashes at the level of local communities rather than by high-level ideological debates. Much attention is also devoted to the general characteristics of hasidism and the Haskalah, as well as to the post-Haskalah movements. Here too Wodzinski challenges the ideologically charged assumptions of a generation of historians who refused to see the advocates of Jewish modernity in nineteenth-century Poland as an integral part of the Haskalah movement. Extensive consideration is given to the professional, social, institutional, and ideological characteristics of the Polish Haskalah as well as to its geographic extent, and to the changes the movement underwent in the course of the nineteenth century. Similar attention is given to the influence of the specific characteristics of Polish hasidism on the shape of the conflict, especially as regard the size of the movement and the evolution of hasidic communal involvement. In consequence the book presents a synthesis that offers both breadth and depth, contextualizing its subject matter within the broader domains of the European Enlightenment and Polish culture, hasidism and rabbinic culture, tsarist policy and Polish history, not to mention the ins and outs of the Haskalah itself across Europe. An extensive appendix presents translations of nineteen important and hitherto unknown sources of relevance to a nuanced understanding of many aspects of nineteenth-century Jewish history in Poland and eastern Europe more generally.