המזרח החדש, כרך מו, אסלאם: חברה ומשפט כולל אחד עשר מאמרים. חטיבת המאמרים המוקדשת למשפט בוחנת את המפגש בין מערכות חוק שונות – מערכת החוק המוסלמי ומערכת החוק של מדינת ישראל – ובין המציאויות החברתיות שמערכות אלה פועלות בהן. ארבעה מאמרים דנים באופן שבו הוכנסו שינויים במשפט המוסלמי כדי להתאימו לאילוצים החברתיים, ומאמר נוסף, מאת פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, מתמקד במערכת המשפט הישראלית ובמתח שבינה ובין ערכי החברה וצרכיה. מחמשת המאמרים עולה כי החוק אמנם נועד להסדיר את המציאות החברתית, אך הוא מושפע ממנה לא פחות משהוא משפיע עליה. חטיבת מאמרים אחרת מוקדשת להתמודדותם של מוסלמים עם שורה של אתגרים פנימיים וחיצוניים. שני מאמרים עוסקים באסלאם המודרני באינדונזיה ובעצם משמעותה של ה'מודרניות' במחשבה האסלאמית בת זמננו. שני מאמרים אחרים עוסקים בתהליך הרפורמות הפוליטיות-חברתיות במשטרים המלוכניים במרוקו ובירדן בשנים האחרונות, ושני מאמרים נוספים בוחנים היבטים תרבותיים המשתקפים בתהליך התפתחותו של התאטרון הערבי ובתכניו של הדיון הגלובלי על 'התנגשות הציוויליזציות'.

'זרמים בהיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון', הוא תולדה של הכינוס העשרים וארבעה של החברה המזרחית הישראלית, אשר נערך באוניברסיטת תל אביב בשנת 2000 ועניינו היסטוריוגרפיה מזרח תיכונית. המאמרים בכרך מדגישים שתי תופעות שהתרחשו בעשורים האחרונים בהיסטוריוגרפיה המזרחנית: התרחבות גרעין המחקר, שהתמקד במדינות ערב ובעיקר באזור הסהר הפורה ומצרים, לפריפריה המזרח תיכונית; ושימוש הולך וגובר במונחים ובתאוריות מתחומי מדעי החברה. עשרת המאמרים, פרי עטם של חוקרים מן הקהילה המזרחנית הארצית, עוסקים בביקורת ספרו של אדוארד סעיד, 'אוריינטליזם', ובהיסטוריוגרפיה של סוריה במאה התשע עשרה, ומצרים, סודאן, המפרץ הערבי, הבלקן ומרכז אסיה במאה העשרים. מאמר אחר מנתח מן ההיבט האנתרופולוגי את העליה לרגל של מוסלמים לקבר נבי רובין, ומאמר נוסף מנסה לבחון מחדש את ההיסטוריוגרפיה של הסכסוך הישראלי-ערבי באמצעות ניתוח תדמיתו של נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. בכרך מתפרסמים גם הרצאותיהם של חוקרים ביום עיון שהתקיים לרגל צאת ספרו של א"ב יהושע, 'הכלה המשחררת', הקושרים באופן יוצא דופן בין מזרחנות לבין ספרות. תחת הכותרת: 'המזרחנות והאקדמיה: כבולים או משוחררים?' מספקים החוקרים אמנון כהן, אהרן ליש, עמנואל סיון, יהודית רונן, יעקב בר-סימן-טוב ומנחם מילסון, כמו גם א"ב יהושע עצמו, הצצה מרתקת על הקשר בין 'הכלה המשחררת' לשנותיה הראשונות של המזרחנות הישראלית והחברה המזרחית הישראלית, שאביו של הסופר, המזרחן יעקב יהושע, היה אחד ממזכירי הכבוד שלה.

אחד עשר המאמרים בכרך זה, המוקדש לירושלים, ערוכים בסדר כרונולוגי ומתמקדים במקרי מבחן למן תקופת השלטון האומיי בירושלים ועד ימינו. הם מתאפיינים במגוון עשיר של תחומי עניין, של גישות ושל שיטות מחקר הנהוגות כיום בחקר המזרח התיכון. המאמרים הפותחים עוסקים במעמדה של ירושלים בתקופת השלטון האומיי ובתקופה הממלוכית ומנתחים את הקוטביות ואת המתח בין ייצוגיה של ירושלים ותפקודה כבירה דתית וכמרכז פוליטי מזה ובין היותה עיר שדה פרובינציאלית חסרת חשיבות של ממש מזה. שני המאמרים הבאים מתארים מאפיינים דמוגרפיים וטופוגרפיים של ירושלים בתקופה הממלוכית ומספקים תובנות על המגוון האתני ועל החברה הדינמית בעיר. בחטיבת המאמרים על התקופה העת'מאנית מנותחות הסוגיות האלה: הזיקה המוסלמית לירושלים והקשר שלה אל בית המקדש היהודי; הקשרים הענפים בין הקהילות היהודיות בירושלים ובקהיר במאה השבע עשרה; האינטראקצייה בין עולם ההלכה המוסלמי ובין אתרי הקודש הנוצריים בירושלים; המיתוסים של הזהות הקולקטיבית בפלסטין במהלך המאה השבע עשרה; הייצוגים הכרטוגרפיים של ירושלים, שמהם עולה כינוי אירופי לא מוכר של העיר בתקופה זו. חטיבת המאמרים שעניינה ירושלים תחת השלטון הישראלי עוסקת בבית הדין השרעי כסוכן שינוי חברתי ותרבותי בקהילה הפלסטינית המוסלמית בעיר, בהשפעות הכיבוש הישראלי על תהליכי הפריפריאליזציה של חלקיה הערביים של ירושלים ובתיוג הפוליטי של הר הבית / אל-חרם אל-שריף, אשר הוביל לכישלון שיחות השלום בקמפ דיוויד בשנת 2000.

כרך מג של 'המזרח החדש', המוקדש לנושא יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל / פלסטין, הוא תולדה של הכנס העשרים ושלושה של החברה המזרחית הישראלית, אשר נערך בשנת 1999 בגבעת חביבה. הקובץ מכיל חמישה עשר מאמרים, פרי עטם של חוקרים ותיקים וצעירים כאחד, המציגים היבטים שונים של יחסי יהודים-ערבים מתוך הבנה שבמקרים רבים יש נרטיבים שונים זה מזה – ולעתים אף מנוגדים זה לזה – לאותם אירועים היסטוריים. הבנה זו משתקפת גם במינוח אחר בכל אחד מהנרטיבים. המאמרים בכרך משקפים אף את התפיסה שחוקרי המזרח התיכון בארץ אינם יכולים כיום, שלא כבעבר, להתמודד עם סוגיית הסכסוך מתוך בחינת הצד הערבי בלבד, בעוד שאת הצד הישראלי לומדים רק חוקרים העוסקים בלימודי ארץ ישראל, עם ישראל, יהדות ומדע המדינה. לפיכך, והגם שחלק הארי של המאמרים מתמקד יותר בצד הערבי-פלסטיני מבצד הישראלי, הכרך תורם ל'חזרתה' של ישראל למקומה האקדמי הטבעי – המזרח התיכון – גם אם מבחינה פוליטית הקרקע עדיין אינה בשלה לכך.

גליון מיוחד לזכרה של פרופסור חוה לצרוס-יפה

קובץ זה מכיל הרצאות שניתנו בכינוס 'ישראל, המזרח התיכון והאסלאם' שערך מכון המחקר עש הרי ס. טרומן למען קידום השלום של האוניברסיטה העברית בירושלים במרס 2002. הקובץ משקף את מגוון הדעות והקולות הנשמעים על המזרח התיכון, בתוכו ומחוצה לו, ומציע נקודת מבט בין-תחומית על התרחשויות יום-יומיות באזור זה. בין השאר נידונים כאן הנושאים האלה: עמדות בעולם הערבי, שינויים שבאו בעקבות ה-11 בספטמבר, השלטון החדש בסוריה ובמרוקו, האסלאמים באיראן לעומת אלה שבאלג'יריה, תמונת מצב כלכלית של 'שכונת המזרח התיכון' ותהליך השלום במזרח התיכון, שלדעת חוקרים רבים הוא האפשרות היחידה להבטחת יציבותו של האזור.

גליון מיוחד לזכרו של פרופסור דוד איילון.

בכרך זה: דבר העורך - יעקב מ' לנדאו ההיסטוריה העות'מאנית בעיניהם של תורכים בני זמננו – דוד קושניר לקורות יהודי אדירנה במלחמות הבלקן על פי יומנה של מחנכת יהודיה – אביגדור לוי יהודי יאנינה בין הנאמנות העות'מאנית לבין ההתקוממות היוונית, 1900-1913 – יצחק כרם מפלגת האלמרכזיות: המפלגה הסורית הראשונה – אליעזר טאובר לאומיות מוסלמית: החוליה החסרה בתקורתה של תורכיה המודרנית – אריק יאן צירכר "הסינתזה התורכית האסלאמית": הנרטיב הדתי-הלאומי בשנות השמונים – ענת לפידות אסלאם ופוליטיקה בתורכיה המודרנית – אלון ליאל עמדת העיתונות האסלאמית בתורכיה כלפי ישראל – אריה שמואלביץ המשורר התורכי ההומניסטי טופיק פקרת – אבנר לוי היסטוריה קרובה והשלכותיה: תורכיה במלחמת המפרץ ולאחריה – עמיקם נחמני רשמים של שגריר ישראל בתורכיה – אורי גורדון בעיני שגריר ישראל: תורכיה במזרח התיכון – דוד גרנית סקירת ספרים – יעקב מ' לנדאו ביקורות ספרים תמציות באנגלית