גרשם שלום (1982-1897) היה מענקי הרוח של התרבות היהודית המודרנית במאה העשרים ומגדולי החוקרים של מדעי היהדות בכלל ושל הקבלה, השבתאות, המיסטיקה ותורת הסוד היהודית בפרט. גם דור לאחר פטירתו לא חדלים מעיינות יצירתו הרבגונית לפכות. אישיותו ומפעלו ההגותי והמדעי פושטים צורה ולובשים צורה ומפרנסים עשרות ספרים ומחקרים בכל השפות. שלום עסק לא מעט בחסידות ובעולמה, והשלב האחרון – הקרוי כך על שם המאמר הפותח את הקובץ – מכנס לראשונה את כל מאמריו בתחום זה. מנעד עיסוקם של מחקרי החסידות של שלום רחב ומגוון: החל בעולמו הרוחני של הבעש"ט ודמותו ההיסטורית, עבור בשאלת נטרולה של המשיחיות בחסידות וכלה בפולמוסו הידוע עם מרטין בובר. הגות, היסטוריה, ביבליוגרפיה, תעודות היסטוריות שזוכות לפירוש מקורי ומפתיע, ביקורות נוקבות של סופרים וספרים, חידושים ותובנות – כל אלה פילסו דרכים חדשות בהבנת החסידות, הם מלווים את מחקרה ועדיין לא נס לֵחם. כל המחקרים נדפסו מחדש וצורפו להם הערות רבות ונספחים הממקמים את המאמרים המקוריים בהקשר המיוחד של כתיבתם ומעשירים אותם מבחינה ביבליוגרפית.

אסופת מחקרים זו מוגשת כמתת הוקרה ואהבה לפרופסור שמואל ורסס, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, מתלמידיה וממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית. מחקריו של ורסס מקיפים יותר ממאתיים שנים של ספרות יהודית, מראשית תקופת ההשכלה ועד אמצע המאה העשרים, והם אוצר עשיר של מידע ודעת על ספרות זו ומסד חיוני להמשך העיון הביקורתי בה. בכרך זה כלולים עשרים וחמישה מאמרים חדשים פרי עטם של היסטוריונים וחוקרי ספרות מקרב עמיתיו ותלמידיו. המאמרים קשורים כולם לתחומי העניין של ורסס, וחלקם אף ניזונים באופן ישיר מעבודותיו. מוארים בהם תהליכים ואירועים היסטוריים, תופעות ספרותיות, יוצרים וכתבים המעוגנים במרחב החיים והיצירה של יהודי מזרח אירופה מן המאה הי"ח ועד מלחמת העולם השנייה. ייצוג מיוחד ניתן לסופרים שורסס הרבה לעסוק בהם – יל"ג, מנדלי, ביאליק, עגנון – ולשתי הערים שאליהן הוא קשור, וילנה עיר ילדותו ונעוריו וירושלים שבה הוא יושב כבר כמעט שבעה עשורים. הספר נחתם ברשימה מלאה של פרסומיו.

' ' חיים צ'מרינסקי, סופר ועיתונאי יידיש מחונן שנודע בשם העט 'ר' מרדכילע', רשם את זיכרונותיו הללו מעיירת הולדתו מוֹטֶלֶה בשעה ששכב על ערש דווי, ב-1922. רק מעט חיבורים יש בידינו שבהם מתוארת ה'עיירה' שלא מתוך ביקורת משכילית גורפת או פרספקטיווה של חורבן והרס, הממתקת את הזיכרון; 'עיירתי מוֹטֶלֶה', מן המעולים שבספרי הזיכרונות על קהילות ישראל במזרח אירופה במאה הי"ט, הוא אחד מהם . מוטלה הסמוכה לפינסק, שנודעה בזכות בנה האחר, חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל (וקרוב משפחתו של צ'מרינסקי), מוצגת כאן באמצעות דמויות מן השורה: בני משפחה וידידים, יהודים ונוכרים ופרנסותיהם, בעלי תפקידים ומקצועות, חיי יום-יום ששזורות בהם פיסות של הווי ופולקלור. לפני הקורא נפרס דיוקן חי ורב גוונים של עיירה אחת, שרבות היו דומות לה, אך לא הייתה אחת כמותה . צ'מרינסקי, שעד אז לא פרסם מאומה בעברית וכל יצירתו הייתה ביידיש, הפליא לכתוב בלשון רעננה ועשירה, רוויה בהומור ובחידודי לשון, המקרינה חום, אהבה וגעגועים לחוויות ילדות תמימות שאמנם חלפו אך זכרן נשתמר. נקודת מבטו אינה נוסטלגית או מתרפקת, אלא מפוכחת ומשועשעת, של מי שיודע שהגיעה השעה להיפרד מעברו, ושעבר זה ראוי שיהיה לנחלת הכלל . חיבורו של צ'מרינסקי יוצא במהדורה מחודשת בעריכת פרופ' דוד אסף, שאף הקדים מבוא מפורט על המחבר ועל יצירתו .

המאמרים בספר: משה רוסמן - מכתבי הבעש"ט: לקראת הערכה מחודשת אדם טלר - מסורת סלוצק על ראשית דרכו של הבעש"ט עמנואל - אטקס מאגיה ובעלי-שם בספרות ההשכלה יוסף שלמון - על פולמוס כנגד החסידות בהקדמת ר' ברוך משקלוב ל'ספר אוקלידוס' שמואל ורסס - כתב פולמוס משכילי גנוז בגנותה של החסידות שמואל פיינר - באמונה בלבד! הפולמוס של ר' נתן מנמירוב נגד האתאיזם וההשכלה דוד אסף - 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית נחום קרלינסקי - החברה החסידית של צפת במחצית השנייה של המאה הי"ט כחברת מהגרים: היבטים דמוגרפיים וגיבוש חברתי שאול שטמפפר - לקורות מחלוקת הסכינים המלוטשות משה חלמיש - טיפולוגיה של ספרי קבלה בהשקפתו של ר' צדוק הכהן מלובלין נפתלי לוונטל - בין מיסטיקה למודרניות: עבודת ה' החב"דית במאה העשרים יוסף דן - קצה של החסידות הפרומקיניאנית